כל אדם זקוק למקום פרטי בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה ובכיף..

עשיתי סדר בחדר החדש, וגיליתי את קופסאת הזכרונות שלי.

מכתבים, דברים שקיבלתי, יומנים ישנים..

מצאתי מכתבים ממנה.

מהראשונה שלי.

ואם אני כבר פותחת את הלב שלי פה..

אז אולי אני כבר אוציא את זה אחוצה, בכל זאת אין לי ולס' (מהפוסטים הקודמים) שום קשר כבר.. אז למה לא?!:)

"אני:ס' מה קורה?"

"ס' הכל טוב מה איתך כפרע?"

"אני: משעמם לי רצח מה זאת המורה הזאת?.."

"ס':אשכרה..

שמעי אני לא רוצה לבאס אותך וזה.. אבל פעם B תמיד B ! זאת משיכה.."

"אני: מה את רומזת?:)"

"ס':לא רומזת אותמרת ;)"

"אני:אז את אומרת שיש לי משיכה אליך?"

"ס' אני אומרת שיש לך משיכה לבנות"

אחד מהם.. כן.. כיתה י' בנות 15.. מה כבר אפשר להגיד במכתב ראשון?!

ואז.. כבר ידעתי פחות או יותר שמשהו קורה.. הבנתי שיש שם משהו.. ביני לבינה.

מכתב עם תאריך..-13.11.08

..........

לא דיברנו תקופה ארוכה.. היא נורא פגעה בי.. כבר לא ידעתי למה אני נהפכת.. פחדתי ממה שאני מרגישה ולכן נתתי לזה להשפיע עלי.

ס' כתבה לי ככה..

"אני יודעת שאנחנו לא ממש קרובות בזמן האחרון,

אבל אני רוצה להגיד לך שאת ילדה מדהימה ואני ממש

ממש אוהבת אותך, את בן-אדם מדהים.

אני רוצה גם להגיב על המכתב שלך..

קראתי אותו.. אני לא רוצה אף-אחד בשום אופן,אני

כרגע לבנויה למערכת יחזים רק ל"זיונים"

אבל רק שתדעי שמה שהיה בנינו לא היה מתוך מחשבה או כוונה..

זה היה אקונה מטטה  

מצטערת עם גרמתי למשהו כואב

אני מקווה שהחברות בנינו מספיק חקה בשביל לעקוף את זה.

ויכול להיות שכן יצא מזה משהו בעוד חודש או שתיים כשאני יסגר על עצמי.

ביי-מזל טוב ילדה יפה שכמוך"

-כל הגוף שלי כואב.. בא לי להתפוצץ!..

כמה היא הכאיבה לי בתקופה הזאת..

כמה שרציתי לצעוק עליה שאין לה מושג כמה היא מפסידה!, שהיא לא יודעת מה מחכה לה..

אבל בתור ילדה שלא היו לה כ"כ הרבה חברות וויתרתי.. העדפתי לשמור אותה קרוב.

אחרי כמה שבועות חזרנו לדבר...

חברה  טובה שעוד הייתה לי אז..יצאה מהארון, והחלטתי לשדך ביניהן, חשבתי שזה יהיה לי יותר קל, אבל זה רק הלך והחמיר, הלב שלי לא יכל לעמוד בזה..

מילא זה שהיא מתנשקת עם בנות אחרות..

למרות שגם הסיפורים על הבנות האחרות היה נורא ואיום..

היא סיפרה לי עליה..

הן היו יחד.. בגללי..

וכמה שזה מעשה נתעב הייתי חייבת לסיים את זה!, חייבת.

אז הנה עוד משהו..

..

"אני: וואי אני מבינה אותך כ"כ אני מצטערת :("

"ס': לא את לא..ואני גם לא רוצה שתביני טוב לי שטוב לך!"

"אני: נכון,אולי אני לא מבינה אבל אני מנסה להבין. רע לי כשרע לך, ככה זה כשאוהבים"

"ס':אל תנסי להבין, יהיה לך עצוב."

בקיצור.. לא קל זה לא היה קל בכלל.,

רציתי לשלוח לה מתכתב.. שיש שם את כל מה שאני באמת רוצה להגיד לה.

כי כבר באמת שהיה לי נמאס בשלב מסויים, כבר חשבתי  שאני מתפוצצת..

וזה המכתב..:

אני כותבת לך מכתב כי לא נתת לשיחה להיסתיים. רציתי שתדעי שגרמת לי להרגיש חרא!, בגלל כל המשחקים שלך.

רציתי שתבני שאני יודעת שאת יותר מידי עם שירי ועדי,וכן, אני מקנאה בהן.

רציתי שתדעי שאני אוהבת אותך אבל חלק בי שונא אותך.

את אוהבת לפגוע.

ואני יודעת מה את חושבת ובא לי לבכות רק מאיך שהבטת עלי.

אז לפני שהמצב יהיה גרוע יותר, בואי נסיים את הקשר כאילו לא התחיל..

אני רק רוצה לומר לך, שאני יודעת שיום אחד כשיהיה לך הכל בלעדיי, את לא תפסיקי לבכות, כי אף אחד בעולם הזה לא יאהב אותך כמוני. את יכולה לחפש אבל אף אחד לא יאהב אותך כמוני.

אבל נמאס לי פשוט נמאס לי אז אני מחליטה לסיים את זה פה.

לסיים את כל הכאב הזה. לא מוכנה שתתייחסי אלי כמו לאיזה צעצוע, לא מוכנה שתשחקי בי רק כשמשעמם לך.

לא מוכנה.

אז זה נגמר.

וכאן זה מסתיים.

אבל מישום מה היא לא מצליחה לצאת לי מהראש.

וזה כואב לי עוד יותר!