כל אדם זקוק למקום פרטי בו יוכל לצאת מדעתו בשלווה ובכיף..

אז בכיתה י' היא הייתה הנשיקה הראשונה שלי. היא ולא אחרת. היא שפתחה בפני דלת שהובילו אותי לחיים חדשים.

נקרא לה ס'. ס' הייתה הלסבית הטיפוסית, מין אבוגבר כזאת.. אבל מדהימה. יפייפיה אמיתי.

ג'ינג'ית מדהימה עם שיער מטולטל קצר עם עגיל שחור גדול באף שמנמנה עם סטייל אדיר בבגדים.

אז כשהגעתי לכיתה י' היא הראשונה שהתחברתי אליה מהכיתה.

צחקו עיה אמרו לה "לסבית מפגרת " "זונה של בנות"..

ואני לא הקשבתי. אבל החלטתי לשאול אותה אם זה אמיתי. דיברנו שעות על גבי שעות ובהפסקות היינו ביחד ולמדתי להכיר אותה ולהבין כמה קשה לה, ושאולי היא לסבית כי רק בנות באמת מבינות אותה.. אני באמת לא יודעת.

נשארנו בבצפר יום אחד, היא שלחה לי סמס אם אני יכולה לצאת מהשיעור (מגמת צילום ב6 בערב)

יצאתי. הלכנו לכיוון ההסעות. היא נתנה לי חולצה שלה בשביל שאני אשב עליה.

דיברנו.. והיא סיפרה לי עוד דברים. ואז כשהרמתי את הראש.. התנשקנו.

וואו.

כשחזרתי הביתה הרגשתי שהבטן שלי מתהפכת.

שאני לא עומדת בזה. שהלב שלי יוצא מהמקום והראש שלי עוד שנייה מתפוצץ מרוב מחשבות עליה.

היא פשוט לא יצאה לי מהראש.

יום אחרי הגיע.

.....

לא דיברנו כל היום.. זה היה איכשהו מביך מידי.

אחרי כמה ימים התחלנו לדבר ולהיפגש יותר והתנשקנו פה ושם..

סיפרו לי עליה שהיא לא אמינה. שקרנית, מניפולטיבית, זונה, שמנה, כלבה, מפגרת, אכזרית..

והכל אמיתי.

אבל ס' לא יצאה לי מהראש לרגע.

ולא משנה כמה כעסתי עליה ולא משנה מה היא עשתה תמיד אמתרי לעצמי שזה שלב ושנעבור אותו ביחד.

בכל זאת. ילדה טיפשה בכיתה י', מה כבר יכולתי להגיד.

היא סיפרה לי על החברות שלה, וגרמה לי לקנא באופן נוראי.., עשתה לי דווקא.

רצתה שיהי לי רע! והצליחה..

ואחרי שקרים, מריבות אי-נעימויות סיפורים לא מוצלחים ומכות בסופו של דבר.. 

הגיעה סוף שנה.

החלטנו שאנחנו מנסות להיות ביחד.

שהיא שלי, ואני שלה.. (רומנטי משו)

זה לא הצליח.

אבל נשארנו חברות גם אחרי זה .. והיינו בקשר לשארית הקיץ.

בכיתה יא' עברתי לבית ספר אחר..

אבל עדיין נשארנו בקשר.

ושם.. ביומולדת של מישהו מהשכבה..

הייתה י'.

י', המדהימה ביופייה, שיער שחור חיוך לוהט וגוף... לא מהעולם הזה.

אבל.. הייתה לה חברה!

אוי כמה שרציתי לגעת בה, ללטף אותה, לדבר איתה, אבל לא היה לי אומץ להגיד לה "שלום"

אחרי כמה שבועות היתה לחברה אחרת מסיבה בבית. 

באותו זמן כבר היה לי חבר.

כשהגענו לשם היא הייתה.

..

דיברנו נקשרנו.. היא עדיין הייתה עם החברה.

היא באה אחרי לשרותים

התנשקנו...

מדהים ללא ספק.

השארנו טלפונים וכל אחת הלכה לביתה.

החבר גילה .. רבנו.. נפרדנו.

היא עדיין הייתה עם חברה שלה.

וחברה שלה הייתה איתי בבית הספר, גדולה ממני בשנה.

יב'.

יום אחד י' באה אלי.

ישנה אצלי..

והיה.. כ"כ כיף.

עם ס' כבר לא הייתי בקשר אז.

השארתי לה שני היקי בשני הצדדים של הצוואר.

חברה שלה חיפשה אותי בכל בצפר. איימה עלי. אבל לא נכנעתי. רציתי אותה באמת.

ואז שוב.. אחרי כמה חודשים הכל נהרס.

ואני פה. מבינה שאיבדתי את שתי הנשים של חיי.

מבינה כמה אהבתי אותן. ואיך שאף אחד לא יודע על האהבה שלי לבנות.

כמה קשה לי להתגבר על הסיפור איתן.

וכמה קשה זה להתחיל עם בת חדשה.

במיוחד שיש לך חבר...

רע לי.

תקופה איומה.

פשוט רוצה ללכת מכאן, לברוח מהמקום הזה.

לא להיות אני. נימאס לי..

הכמה ימים האלה היו פשוט.. קשים. מבחינה נפשית וזה השפיע מבחינה פיזית.

"אם ככה זה כשיש לך חבר.."

מה הקשר מטומטמת?!

זה שיש לי חבר רק מציל אותי מכל החרא שאני עוברת כרגע.

הרבה זמן לא בכיתי. לא ככה.. לא בכי של,אי-יכולת לעמוד בדברים.

נימאס לי, ואני באמת לא יודעת איך אני אצליח לעבור את השנה הזאת.

ואני יודעת שזאת השנה האחרונה שנותרה לי בבצפר. 

אבל אני באמת בספק שאני אצליח להתגבר על המכשולים האלה.

כל מה שאני רוצה זה להעלם. גם ככה האנשים שאכפת להם כבר  מזמן פרשו כנפיים ועפו.