בוהה בתיבה קטנה המכילה שבעה חודשים מתוך תשע-עשר שנים, תוך כדי מנסה לחשב כמה אחוזים שבעה חודשים מהווים מהחיים שלי.
למרות שהחשבון פשוט ותוצאה עלובה של שלושה אחוזים, הרגש מסרב להאמין למתמטיקה וכך נוצרת מציאות חדשה שמחלקת את את חיי לשני חלקים..
"הלפני" ו"בזמן" . אבל קרב הטיטנים בין המציאות הסגררית למציאות המקבילה לא נגמר בזאת...החזית החדשה מתמקדת ברגעים אלו ממש בחלק שלישי- "האחרי" וכך באמצא שדה הקרב שוכנת לה תיבה קטנה עם תגית מגוככת של "סטטוס" ובתוך התיבה, על פתקית לבנה רשום "איתה".
למרות שאתה חייל בשני הצדדים וידוע לך איזה צד מנהל מלחמת קודש ואיך אחרי כלכך הרבה תחנונים אתה סוף כל סוף הפרוטוגוניסט
וכול העיניים נושאות אליך שתכריע את הקרב עקוב הדמים, ולמרות הכל את משתהה דקה, שעה מול אותה תיבה ומסרב לשנות את הרשום ל"היא הלכה"
כי ידוע לך שבאותו רגע ה"אחרי" שיווצר בין אם כאן או שם יהווה את כל תשע מדורי הגהנום בגרסה מאוחדת על פני האדמה והדבר היחיד שיהיה לצנן אותך מול אש הגהנום יהיה ענן אפור מעלייך...והפחד מאכיל אותך הזיות שאם התיבה קיימת יחד עם הפתק החלד שבניתה לא יקרוס ואתה מוגן כילד שהשמיכה שלו היא שיריון בוהק מול המפלצת.....נקודת הזכות היחידה לעולם הפקטיבי בראשי היא שהאואזיז שנבנה משכח כל הרגשה יותר טוב ממורפיום .
כך למעשה נוצר מצב סטטי מעיק אך עם שיר רקע מתאים כמו somebody I used to know" אין ברצונך לשבור את הסטטיות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
2nd Hand Faith