Simple as life.

RSS: לקטעים לתגובות

<< דצמבר 2009 >>
א	ב	ג	ד	ה	ו	ש
		1	2	3	4	5
6	7	8	9	10	11	12
13	14	15	16	17	18	19
20	21	22	23	24	25	26
27	28	29	30	31

12/2009

מזכירה לי את ליל אמש - שישי 2.12.09

לאחרונה, מחפש קצת שקט, קצת שמש,

לאחרונה מחפש קצת לאן נעלמתי אני ולאן את הולכת...

לאחרונה מחפש את ליבך הנסתר ומה נשאר לי מרגש,

לאחרונה נרדם על כרית ספוגה מדמעות,

מזכירה לי את ליל אמש..

אז תאמרי לי עכשיו,

אני רוצה לדעת,

סמני לי את הדרך, לפני שיכאב,

מחכה שתבואי, נפל עוד כוכב,

יש לי עוד כוח, מחזיקה מעמד,

משחזרת זיכרון של הזמן שאבד,

אז התקרבי אליי והקשיבי לליבי,

שימי ראשי על כתפך, ושמעי,

לא רוצה לבד, המיטה קרה בלעדייך,

החזיקי לי חזק ביד,

הצמידי לחייך אל שלי,

נתקיל שפה בשפה,

נחייך במבט אל מבט,

אספר לך סוד קטן אך גדול,

לא תהיה אחרת על פנייך.

את היחידה שמאירה לי את הכל.

כמו במפת הכוכבים, שמך תפור על ליבי,

ואין ספור פרפרים מאירים לי בכל חדריו,

את היחידה בשבילי ולא רוצה אחרת.

נשמתי אלייך כל יום מתפללת.. שתחזרי, שתביני,

שאיתי יהיה לך הכי טוב שאפשר,

שאוכל להשאיר גם את ליבך מואר..

שתהיי שלי, גם היום וגם מחר..

נכתב על ידי אין סוף חלומות. , 4/12/2009 23:49
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

כשנסעת - כתבתי, התגעגעתי.

שני - 23.11.09

בצד השני של העולם טס לו מטוס,

כמה תמונות שוכבות בערימה על יד המיטה,

ואין סיבה לרעוד, אין סיבה לכעוס,

מבט מרוחק אל הרקיע הכחול, והיום אין אף כוכב,

זו רק המנורה הארוכה שמאירה לי את הכל.

עוד בוקר יעבור, עוד לילה יבוא,

לפעמים בשקט, לפעמים קצת בקול.

עכשיו יש מבט קצת שקוף בעיניי, מבריק למדיי, זו לא דמעה של עצב שנמצאת באישוניי,

רק געגוע מתמשך שמשאיר עקבות על פניי...

רביעי - 25.11.09

משחררת אחיזה מתלאות היום,

בין ארבע קירות, ולצלילים חדים של מרקע ירוק,

מחפשת פרצוף מוכר, קול מתוק או אולי איזו פיסה של צחוק.

אלפי אנשים לכודים בעדשה אחת, אז את מחפשת מהר והיא זזה לאט,

פעם היא בדיוק ופעם כמעט.

עוד טיפה וזה נגמר, עוד טיפה והיא חוזרת,

תעלה על מטוס מארץ אחרת.

הריח בחולצה כמעט ונעלם..ותכף מגיעה לה שבת נוספת, והנה את ממהרת להספיק לומר שלום,

לפני שאת שוב הולכת.

יש לנו פתרון, תגידי?

נכתב על ידי אין סוף חלומות. , 4/12/2009 14:07
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

יום חמישי, 19.11.09

קניתי ספרים על משפחה וערכים, אמונה ותקווה ובעיקר אהבה.

אבל מילים, כשהן רק מילים, הן כמו התמונה הכי יפה בעולם. ממוסגרת סביב מסגרת עבה מעץ,

מאחורי סורג ובריח. ואיש אינו יכול לגעת בה. רק להתבונן.

וככה נראה ההווה, וזה מזכיר לי משפט נדוש, אבל מספיק חכם כדי שיהדהד לי בראש כל כך הרבה פעמים,

בזמן האחרון - הבטחות צריך לקיים.

אז איך לעזאזל הגענו למקום הזה?

קשה מדיי. להיזכר.

נכתב על ידי אין סוף חלומות. , 2/12/2009 01:07
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

כינוי: אין סוף חלומות.

גיל: 36

105

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאין סוף חלומות. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אין סוף חלומות. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים