דפנה אמא עובדת אובדתאמא עובדת ולפעמים אובדת. מנסה להיות אמא נהדרת ולא תמיד מצליחה. קוראת מחנכת מבלה מבשלת אופה מארחת מטיילת מבקרת נהגת בוס וכמעט הכל עם ילדים |
| 12/2009
דקה לפני אספת הורים
כמה דקות לפני שאלך לאספת הורים. הפעם אני בתפקיד האמא. הזכרונות מהעבר עולים. אני זוכרת אספת הורים אליה הלכתי עם אבא שלי(ז''ל). המורה החמיאה לי על אישיותי המקסימה ואז החלה לפרט ציונים. היא התחילה בציונים במקצועות ההומניים: ספרות תנ''ך הסטוריה. אבא שלי זע בחוסר נוחות על הכסא. הציונים היו מעולים. לאחר כמה דקות אבא שלי איבד סבלנות.'' מה עם מתמטיקה?'' הוא שאל. המורה די התפלאה. הציון שלי במתמטיקה באמת לא היה משהו. למעשה כל חיי במקצועות ריאליים לא הייתי משהו. מעולם לא עניין אותי מה הערך של איקס למשל. מצידי שהאיקס יחשב לבד כמה הוא שווה.''מתמטיקה זה הכי חשוב'' אמר אבא שלי. המחנכת שלי שישבה מולו והיתה המורה לספרות האהובה עלי כל כך, כמעט בלעה את העט. יצאתי משם מאוד שפופה וידעתי שבעצם אני - כמו הציון שלי במתמטיקה לא משהו. וגם כשאגדל לא אהיה משהו כי מתמטיקה זה הכי חשוב בחיים.
עברו שנים. אבא שלי טעה. מצאתי מקצוע שמעניין אותי ואני מרגישה שאני טובה בו. זה לא קשור בכלל במתמטיקה.מתמטיקה זה לא הכי חשוב.
ביטחון עצמי- זה הכי חשוב. האם אדע להקנות את זה לבנות המקסימות שלי?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
