(קראתי לאחרונה מיומנו של מורה בפנימיה על היום הראשון בעבודתו, וכן גם עדות של מורה שהותקפה פיזית בבית ספר, כשתלמידים מסביב מעודדים את התוקף.נזכרתי ביום הראשון שלי בעבודה בבית-ספר יסודי.)
כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים הודיעו לי בשיחת טלפון שבעצם אני לא אלמד כיתות ח' אלא כיתות א'.. וגם ב'.. וגם ג'. כסטודנטית שהתעתדה לעבוד ב''חינוך אפור'' (הסבר בהמשך אולי) לפרנסתה,לא יכולתי להתווכח. ''נפלא'' אמרתי. ''אין בכלל בעיה'' הוספתי. הכנתי מערך שיעור שנראה לי מתאים, התכוננתי כמיטב יכולתי ו... ביום הראשון ללימודים שעה ראשונה בכתה א' הרגשתי בעצמי כמו בכתה א'. התרגשתי לקראת הלא נודע.
ידעתי שאני אהיה מורה''בגובה העיניים'',לא אעניש, לא אשפיל, אלא אתמוך ואנסה להפוך את הלימודים לחוויה.מכיוון שהיה לי קשר עם בני נוער, היה ברור לי שיילך לי קלי -קלות גם עם הקטנטנים.
בשעה שמונה צילצול. הלכתי לכתה. המוני ילדים קטנטנים התרוצצו מסביב. נגמר הצילצול .פתחתי את הדלת ובפנים עוד המון ילדים קטנים מתרוצצים. רובם לא הסתכלו עלי בכלל . מי שכן הבחין בי המשיך להתרוצץ.'' בוקר טוב'' אמרתי. הם המשיכו להתרוצץ. ''בוקר טוב, כולם לשבת בבקשה'' אמרתי בקול ממש רם, אבל עדיין לא התייחסו אלי בכלל. הייתי בהלם. מה עושים?
פתאום היה לי רעיון. מחאתי כפיים בקצב ( המנגינה של הו הא מה קרה צסקא אכלה אותה- למתעניינים) תוך שאני נכנסת לכתה ורומזת להם לחזור אחרי. באופן מפתיע זה עבד ואחרי כמה ''מנגינות'' במחיאות כפיים הקשיבו לי. אין לי מושג מה היה בהמשך השיעור. אני זוכרת את התחושה הזאת - לעמוד בדלת ולשאול את עצמי מה חשבתי כשהסכמתי ללמד כיתות א'.
ואפרופו ה''מנגינה'' נזכרתי בסיפור.
נגן כינור מחונן הלך בג'ונגל.כיוון שחשש, ניגן לעצמו מנגינה יפהפיה. החיות החלו ללכת בעקבותיו ולהאזין. הנגן התיישב בקרחת יער וניגן. האריות הנמרים הברדלסים וחיות טרף אחרות היו מרותקות לצליליו. לפתע הגיע צבוע התנפל על הנגן וטרף אותו.'' מה עשית?'' שאגו עליו החיות בכעס.'' הוא ניגן כל כך יפה''.''מה אמרתם?'' שאל הצבוע תוך שהוא מקרב כפו לאוזנו. ''אני חרש לא שמעתי מה אמרתם''.
ב''ג'ונגל- הכתה'' ניסיתי בהמשך דרכי ככל יכולתי לעניין את התלמידים, להצחיק אותם, ללמד בעזרת משחקים, אבל המציאות הראתה לי שגם הנגן המוכשר ביותר יכול להיתקל בצבוע חרש. לכן אולי כדאי לנגן הזה להביא איתו ליער לא רק כלי נגינה. אולי תמונות..סרטים..או אולי ''כלי נשק''..!
גם ה''נגן'' המוכשר ביותר יכול להיתקל בתלמיד ש''טורף'' אותו.
זה לא פשוט להגיע יום למחרת שוב ליום עבודה ב''ג'ונגל''.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
