לקראת חתונה כלות רבות ( והחתן בדרך כלל נגרר ) נמצאות ב''אטרף''. תכנית בטלויזיה מסקרת ''כלות מהגיהנום''. הסיבה שנותנות הכלות למירוץ המטורף אחר האולם המרשים ביותר, הקייטרינג לאניני הטעם, ההתאמה בין צבע המפות והמפיות, וההחלטה הגורלית ביותר בחייהן- בחירת ה.. תקליטן.. הסיבה לכך היא: ''אבל זה הרגע הכי חשוב בחיים שלי''.( לקרוא בקול נרגש עד בכייני הסטרי).
כשאני מנסה לשחזר רגעים בחיים שלי ( לא מהילדות) אני נזכרת..
בהצלחה במבחן ראשון באוניברסיטה, בהפתעה שלי ובכעס שלי על עצמי- על חוסר הביטחון.
ברגע בו הבנתי שהצלתי חיי אדם ( במסגרת פעילות התנדבותית הצלתי בחורה שניסתה להתאבד).
הרגע בו הבנתי לגבי האקס המיתולוגי ש''זה לא אני, זה הוא'' ומה מצאתי בו בכלל?
הרגע בו הבנתי לגבי מי שהוא כיום בעלי היקר, כמה הוא חשוב לי, כמה אני רוצה להישאר אתו.
רגעים מפחידים בחיי הקשורים להריון ולידה.( חשש שהילדה נפגעה בהריון או בלידה).
האושר בפעם הראשונה בה בתי הבכורה שהיתה תינוקת שחתה בבריכה כולה חיוכים.
כן , אחד הרגעים המאושרים בחיי היה החתונה.אני זוכרת את עצמי מתחת לחופה מביטה באנשים שמסביב. היו שם אנשים שאוהבים אותי ורוצים בטובתי. הרגשתי כאילו הם שולחים גלי אנרגיה של אהבה. הסתכלתי על החתן- בעלי, ראיתי כמה הוא מתרגש, כמה הוא שמח ואהבתי אותו הכי בעולם.
אני לא זוכרת את השירים ששם התקליטן. אני לא זוכרת את הפרחים. אני לא זוכרת את צבע המפות והמפיות.
בנות יקרות, אם אתן לפני החתונה, יש עוד הרבה רגעים חשובים בחייכן. חשובים במיוחד הרגעים שאחרי החתונה, חיי היומיום והשיגרה.ההחלטה החשובה בחייכן היא: ''האם זה האדם אתו אני רוצה לחיות בימים שאחרי החתונה?
שיהיה לכן בהצלחה ואל תאבדו את הצפון ואת הפרופורציות.
מזל טוב!
ומה הרגעים החשובים בחייכם הבוגרים?
* נכתב בהשראת מאמר של ליהי לפיד במוסף של ''ידיעות אחרונות'' השבוע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
