מה יותר טעים- גלידה בטעם וניל או גלידה בטעם שוקו?
תארו לעצמכם שרוב האנשים היו חובבי גלידת וניל. יוצאי הדופן -חובבי גלידת השוקו ,היו חייבים להסתיר את נטייתם בגלל סטיגמות וסטריאוטיפים שהוצמדו להם. עכשיו תארו לעצמכם שאתם מחובבי גלידת השוקו..
אני לא מבינה למה נטייתו המינית של מישהו אמורה להיות אינפורמציה שהוא חייב לחלוק עם האנושות כדי לא להיחשב ''פחדן'. אם זו אינפורמציה כל כך חשובה מדוע סטרייטים אינם ממלאים בטפסים שונים שאלה על התנוחה המינית החביבה? הרי זה ''אומר כל כך הרבה על האדם!''.
בעבר הלא רחוק ואפילו בתקופתנו, האוכלוסיה הלהטבי''ת סבלה מהתנכלויות רבות. כל אדם שהזדהה כשייך לאוכלוסיה זו סייע לאחרים להבין שהשד אינו נורא. כל אמן אהוד ונערץ שפירסם את נטייתו ערער את הדמוניזציה ותרם להבנה שאלה אנשים ככל האנשים.
מספרם של ההומוסקסואליים בקרב המפורסמים, אנשי הבידור הספרות והאמנות הוא גדול. רבים מהם יצאו מהארון ביזמתם ובכך סייעו להורדת הסטיגמות. כל הכבוד להם על הכח ועל האומץ.
עכשיו כשיש אנשים מוכרים כל כך רבים המצהירים ממילא על נטייתם המינית, אני לא מבינה מדוע גוררים מישהו כמו הראל סקעת בכח מן הארון ועוד אחר כך נותנים לו ציונים: ''הוא לא אמר את המילה הומו'' '' הוא התראיין מתוך פחדנות'' '' רק עכשיו הוא מודה''?
מי או מה נתן לכם את הזכות להוציא אותו בכח מן הארון? העובדה שאתם עצמכם הומוסקסואלים? העובדה שאתם כן החלטתם לצאת מן הארון?
האם הראל חייב להיחשף כי רק בזכותו תדמית ההומוסקסואלים תשתפר? האם כל הומוסקסואל חייב להיחשף?
באווירת ה'עליהום'' שנוצרה- אני חוששת לבני הנוער המתלבטים. מה הם ילמדו ?לדעתי הם ילמדו את הדברים הבאים:
שכדאי לחיות עמוק עמוק בארון ולהסוות את הזהות המינית. שגם אם אתה אמן בנשמתך -עבוד כפקיד.היזהר לא להתפרסם כדי שלא יגררו אותך החוצה מן הארון בכח, כי אם אתה מפורסם- פירסום כל פרט מחייך הוא אפשרי!
כמו בבדיחות - כשגוי מספר בדיחה על יהודים- הוא גזען שפל. אבל כאשר יהודי מספר בדיחה על יהודים- יש לו חוש הומור נפלא.
אם עיתונאים סטרייטים היו מוציאים זמר מן הארון, בוודאי היתה קמה מחאה.אבל זה לא המצב.
את מי יחשפו מחר? אני חושבת על ה''הראל סקעת'' הבא.
בחיאת רבאק- הגרירה שלהם בכח מצווחים ובועטים לא תעשה נפלאות לתדמית הקהילה הגאה. לא זו גאוותכם.
במקום לגרור עזבו אותם בשקט בארון, בואו נלך לקנות גלידה!
אז.. וניל או שוקו?