דפנה אמא עובדת אובדת

'' אני תוהה איך התגלגל הספר לגרנזי? אולי יש לספרים מעין אינסטינקט התבייתות סודי ,שמביא אותם לידי הקורא המושלם עבורם''.
אינני יודעת אם אני הקוראת המושלמת לספר הזה, אבל אני מתחילה להאמין באינסטינקט ההתבייתות.
כשראיתי בספריה את הספר בעל השם המוזר והמסקרן, אחד מאיתנו התביית על האחר.
הספר מתאר חלופת מכתבים המתרחשת מיד לאחר מלחמת העולם השניה בין סופרת המחפשת נושא לספר הבא שלה, לבין גבר תושב האי גרנזי- וידידיו תושבי האי. הסופרת נחשפת לחברי מועדון הספרות באי ובמהלך הספר ניתן ללמוד מהו פאי קליפות התפודים. ( לא כדאי לכם לחפש את המתכון לפאי..)
בספר מדובר על קריאה. תושב האי כותב לסופרת:'' בהתחלה לא רציתי ללכת לשום פגישות על ספרים. יש לי הרבה עבודה בחווה ולא רציתי לבזבז את הזמן שלי בקריאה על אנשים שאף פעם לא התקיימו , עושים דברים שהם אף פעם לא עשו.''
בתחילה ''הזדהיתי'' איתו אבל לאט לאט התאהבתי בדמויות. זה לא קרה לי בדפים הראשונים, אבל (כמו בהתאהבות) בהבמשך הייתי פשוט חייבת להמשיך לקרוא וכך להמשיך לפגוש את הדמויות.
הספר מעניק נקודות מבט שונות על החיים ועל המוות. אמיליה- תושבת האי כותבת:''כשהבן שלי איאן נהרג..אמרו לי אלה שהגיעו לנחם,  בניסיון לעודד אותי ש'' החיים נמשכים''. איזה שטויות חשבתי לעצמי, מובן שהם לא נמשכים. המוות הוא שנמשך. איאן מת עכשיו, ויהיה מת מחר ובשנה הבאה ותמיד. אין לזה סוף. אבל אולי יהיה סוף לצער בשל מותו. הצער הציף את העולם כמו מי מבול ויעבור זמן עד שייסוג. אבל כבר עכשיו יש איים קטנים של תקווה? אושר? ..''

סיום הספר וסגירת הקצוות קצת ''מתקתקים'' מדי וגולשים מעט לכיוון הרומן הרומנטי( ספוילר?) . זה לא בהכרח הספר הטוב ביותר שקראתי בחיי, וגם לא ספר שאתם ''חייבים'' לקרוא.

כמו שיש סרטים ''קטנים'' זהו ספר ''קטן'' שאינו מתיימר אבל נותן השראה לקריאת ספרות ולחיים עצמם- לאופטימיות ולאהבת האדם.אני אהבתי!

( נכתב במסגרת ''הנושא החם'' והגיע למומלצים)

לא. לא כולנו חקלאים.
נולדתי וביליתי את שנות נעורי בתל אביב.החווה היחידה שראיתי היתה החווה אליה הביאו אותנו מבית הספר כדי שנראה ירקות גדלים.(עד אז חשבתי שהם גדלים על המדף בסופרמרקט). חוץ מזה הירקות היחידים שראיתי גדלים הם תפוחי אדמה במקרר שפיתחו גידולים מוזרים, עציצים תורניים שנבלו לנו מיידית לאחר שהתורם הנדיב שהביא אותם יצא מביתנו ו..זהו בערך.
נשמתי לרווחה עשן מכוניות ערפיח ופיח יום יום.
הסטייה היחידה מקו ברור זה היתה כשבגרתי ושקלתי להעביר את בתי לבית ספר לטבע. השתעשעתי ברעיון כרבע שעה עד שחשבתי על תסריט יום ראשון בכיתה. הילדים מספרים על הטיול המשפחתי ביום שבת ובתי מספרת על הטיול למקדונלדס לקניון ולסבתא.
זה לא בתרבות שלי לגדל חזירים תרנגולות ולקנות טרקטור.אבל אם ארצה בזאת, אטייל בטבע( האמיתי) ולא אעסוק בזה באינטרנט. לכן אפילו לא נכנסתי לאתר למרות בקשות מחברים.
אם אתם רוצים סימולציית מציאות וירטואלית- תנו לי תפאורה עירונית מפוייחת, משחק סימולציה של מציאת חניה וגידול כמה ילדים בסביבה עירונית עויינת.
אה.. בעצם יש לי את כל זה במציאות.
אז תשכחו מזה.
אני מייסדת ומגדלת קבוצת אנטי פארמויל
בפייסבוק היקמתי את מדינת אנטיפארמויל היהודית..

הייתי הראשונה בסבב ''בוא אלי חבר נחמד'' במסגרתו מגיעים כחמישה ילדים להתארח בביתי הקט אחה''צ.
כנראה נראיתי לגננת דמות סבלנית חינוכית( בעברית- פראיירית).
מכיוון שהייתי חדשה באיזור בכלל ובגן בפרט לא היכרתי את הנפשות הפועלות.
והנפשות הפועלות הן:
הילד ההיפראקטיבי -
הכי מופרע בגן .דקות לאחר שהגיע לביתי החל לקפוץ בנעליים על הספות בסלון. לאחר דקה מצא דרכו לחדר השינה וגם שם הספיק לבצע סלטות ( נעול עדיין בנעליים כמובן) על המיטה. זו היתה רק ההתחלה לה לה.
אמא של הילד המופרע-
בתפקיד דנידין. נעלמה דקה אחרי שהצניחה אותו בביתי ולא היתה זמינה בטלפון. הגיעה לאסוף את התכשיט באיחור אופנתי.
היו עוד כמה נפשות כמו הילד עם הנזלת והילדה ה''טובה בדרך כלל'' שנגררת אחרי המופרע ומחליטה להתבגר ולהתמרד דווקא אצלי בבית. אבל הם באמת פחות משמעותיים.
אז מה עושים?
*יש ססמא '' כששותים לא נוהגים''.הססמא שלי: ''כשחדשים לא מארחים''- מה בוער לכם?התחילו באורח אחד ותתקדמו משם.
*תסמכו על חוות הדעת ( ועל עיקום הפרצוף) של הילד שלכם לגבי רשימת האורחים.
*הכינו כמה פעילויות אלטרנטיביות לכל מקרה. למשל שוחד. ילדים אוהבים לאכול ממתקים.(לא בריא לשיניים אבל בריא למארחים).
*הודיעו מראש לאמהות( אני לא פוליטיקלי קורקט אבל צודקת- אלה תמיד אמהות)שעליהן להיות זמינות ובמקום קרוב למקרה שהילד ''לא יסתדר''.
* הקפידו שה''תכשיטים'' -הילדים ישמעו זאת.
* אפשר ומותר לאיים בהזמנת האמא ופינוי השטח על ילד מעצבן במיוחד.
למרות הכל מומלץ לערוך את הפעילות ''בוא אלי חבר נחמד'' גם אם חלק מהחברים של הילד ממש לא נחמדים.
למה?
כי אחרי זה הילדים שלכם פשוט נראים לכם מלאכים ונורא תשמחו שאין לכם שישה ילדים.
( אם יש לכם שישה ילדים ''בוא אלי חבר נחמד'' הרי קטן עליכם)
בהצלחה!

אתם מוזמנים לקרוא בעמוד הבא פוסט נוסף בנושא דומה: '' בוא אלי חבר נחמד- רעיונות לפעילות.''

רעיון לפעילות ''בוא אלי חבר''
מתאים לגילאי גן עד ב'.
בוא אלי חבר- פעילות אחר צהריים בה ילדכם מזמין כחמישה ילדים לביתו.
המערך המוצע כאן הוא לקראת פורים, אבל ניתן כמובן להשתמש בו כל השנה.
* קבלת פנים-מכינים משחק בו יוכלו הילדים לשחק תוך ההמתנה עד שכולם יגיעו. אני בחרתי במשחק ''פלונטר''.כשמגיעים כל הילדים ממשיכים מיד לפעילות הבאה.
* פתיחה- מסבירים לילדים כללי התנהגות בסיסיים בקצרה( ''כדי שיהיה לנו נעים צריך לשתף פעולה.. אם למישהו קשה אוכל לטלפן להורה ולבקש ממנו להגיע)וכן את נושא המפגש.
* המחזת סיפור
הרעיון הבסיסי: המחזת סיפור- סבתא של חנה בננה בישלה דיסה מאת אורה איל.
מכינים מראש:
הספר הנ''ל או צילום הדפים.
מגוון אביזרים לדמויות כגון צעיף,מחרוזות, עניבה, שלייקס, כובע קסקט, כובע גברי וכ''ו.
וכן סיר גדול כף ערבוב גדולה וסינר ומטפחת לדמות הסבתא.
אפשר להכין מראש צילום מוגדל של כל עמוד( ציור) בסיפור- לא חובה.
הפעילות:
ההורה המארח מהווה מספר/ת  וממנה ילדים בעזרת הילד המארח לדמויות השונות. המספר/ת מקריא/ה את התפקידים ואומר/ת לכל ילד את תפקידו בשקט והוא חוזר בקול.מצלמים כל ילד בתחפושת המדהימה שלו.( ילדים אוהבים בד''כ להצטלם, מעניין למה.)
כשמגיעים לקטע שבו לחנה בננה לא נשארה דיסה מפסיקים ושואלים את הילדים מה ניתן לעשות.
לאחר שמיעת ההצעות שלהם אומרים שאנחנו החלטנו שחנה אוהבת פיצה ולכן אנחנו נקשט ונאכל...
* פיצה פרצופים
מכינים מראש:
חצאי פיתות( כל עיגול לחוד) או ריבועי בצק עלים מוכנים,קערה ובה גרגרי תירס מקופסא, קערה ובה חתיכות גמבה אדומה, קערה ובה זיתים ירוקים ו/או שחורים ועוד ירקות אם רוצים. מכינים לכל ילד צלחת עבודה.
הפעילות
כל ילד מקשט את הפיצה שלו כרצונו- פרצוף או שטיח וכ''ו וכך הפיצה ''מתחפשת''.מכניסים את הפיצה לתנור ומוציאים כשמוכנה. בינתיים משחקים ב''חבילה עוברת''.
* חבילה עוברת
מכינים מראש:
עוטפים חבילת סוכריות בניר עטיפה . מצמידים פתק על נייר העטיפה,ושוב עוטפים ומצמידים פתק מספר שכבות. על הנייר האחרון( הסמוך לסוכריות) כותבים:אתה בעל הפרצוף החמוד ביותר. ההפתעה מיועדת לכולם לפעילות הבאה''. הפתק הבא יהיה'' בקש מכולם לעשות פרצוף חמוד. מסור את החבילה לבעל הפרצוף החמוד ביותר''. פתקים אחרים ולא משנה הסדר יהיו בסגנון: ''בקש מכולם לעשות פרצוף מפחיד,בחר את בעל הפרצוף המפחיד ביותר'',''קפוץ על רגל אחת עשר פעמים'',הובל את כולם לריקוד ובחר רקדן מצטיין לו תיתן את החבילה''.וכ''ו. חשוב לאמר מראש שישתדלו לא לבחור באותם ילדים שוב ושוב.
* אם הפיצה מוכנה אוכלים את הפיצה.
*מכינים ''עוגה בתחפושת'' או ''עציץ ממתקים'''.
הכנה מראש:
''עציץ ממתקים''-מכינים ( קונים שוטפים ומייבשים) עציצים קטנים מטרה קוטה או פלסטיק כמספר הילדים, קונים עוגת הבית עדיף בטעם שוקולד, וכן שיפודי עץ וממתקים צבעוניים- כגון מרשמלו בצורות יפות וסוכריות גומי.
ל''עוגה בתחפושת''- עוגה שמצפים מראש בקרם או ממרח שוקולד ובצלחות נפרדות סוכריות צבעוניות.
הילדים מקשטים כל אחד את חתיכת העוגה שקיבל ( למניעת בלגן אפשר לחלק לכל אחד מספר קישוטים או סוכריות מוגבל).
עציץ ממתקים- חוסמים בעזרת סלוטייפ בצד האחורי את החור בתחתית העציץ. שמים מראש חתיכת עוגה בכל עציץ. הילדים תוקעים בשיפוד את הסוכריות באופן דקורטיבי ונועצים את השיפודים בעציץ שלהם כך שנוצר'' עץ ממתקים''.
הם יכולים לאכול או לחילופין לשמור עד הגעת ההורים.( לא יקרה).
לאחר הקישוט ואם אין בלגן רב מדי, אפשר להקריא את סוף הסיפור חנה בננה.אם נשאר זמן- בסבב כל אחד אומר מה הוא הכי אוהב לאכול. אם נשאר עוד זמן מספרים על מאכלים משפחתיים אהובים ואם נשאר עוד זמן ממשיכים להתחפש בעזרת האביזרים. כשאמא באה מצלמים את הילד עם האמא. בהמשך יוצרים מהתמונות בריסטול שיישלח אחר כבוד לכתה כדי להוכיח שאכן הגיע אלינו חבר נחמד.
לא חייבים לעשות את כל הפעילויות האלה.אם עושים את כולן צריך לשמור על קצב מהיר. כדאי להכין מראש פעילויות רבות מהצפוי כי ילדים משועממים יכולים להפוך את הסלון שלכם לעציץ ממתקים...
שיהיה לכם בהצלחה ובכיף!

אתם מוזמנים לקרוא פוסט נוסף בנושא- ''בא אלי חבר לא נחמד- מה עושים?'' בבלוג זה