דפנה אמא עובדת אובדת

בעיר גדולה בבית אפור גר מר בסדר.

הוא ישב במרפסת על כסא נוח וקרא עיתון. מדי פעם הסתכל מבעד לתריסול על המכוניות שעברו בכביש. אשתו הגישה לו תה. הוא אהב לשתות תה. הוא אהב לקרוא חדשות ומדור ספורט. היתה קבוצה שאהד -עקב בהתמדה אחר הצלחותיה וכאב את כשלונותיה. כן, היו לו רגשות. מעל הכל היה חשוב לו להיות בסדר. ובאמת הוא היה בסדר. היתה לו מכונית בסדר עבודה בסדר אשה בסדר וילדים בסדר.בבחירות הוא הצביע למפלגת הבסדר.הוא ידע שאם שני אנשים ידברו עליו הם בוודאי יגידו עליו: ''הוא? הוא בסדר''. והוא היה מאושר.
עד שיום אחד בדיקות רפואיות הראו שמשהו מאוד לא בסדר.הרופאים הביטו בו והנידו בראשם.
הוא חזר לביתו ישב בכסא הנוח וקרא עיתון. האותיות התמזגו אט אט עם כסא הנוח ועם גופו. גופו הפך אפרפר . אשתו שהתקרבה אליו יכלה לראות את האותיות מבצבצות על עורו- ידיו רגליו ופניו. היא לא התעניינה בחדשות ובספורט, ולכן לא טרחה לקרוא. השינוי היה הדרגתי ונראה שגם קודם גוון עורו היה אפור, עכשיו רק נוספו האותיות.
בוקר אחד אשתו אספה את העיתונים . היא נעזרה במטאטא והחלה לסדר. לפתע שמה לב שמר בסדר כבר לא יושב שם. מר בסדר נעלם.היא הלכה לקנות ''לאשה''.