דפנה אמא עובדת אובדת

מריץ' ורץ' יוצא ריצ'רץ' מדפנה ואמא עובדת יוצא..

 תכניות הטלויזיה בילדותי התחילו עם סמי וסוסו . הטלויזיה היתה בצבעים.. שחור ולבן.

 תכניות הילדים היו מעטות ורובן בטלויזיה הלימודית. אהבתי את התכניות ללימוד אנגלית ''שכנים''. כיכבו בה בני משפחת קפלן כולל הילד הג'נג'י שלימים הפך לזמר, ירמי קפלן.

 דנידינה היו הולכים בשולי הדרכים - ואיתם תכניות זהירות בדרכים שהיו להיט.

 היו תכניות למבוגרים שלעיתים הרשו לי לצפות בהן. בדרך כלל הייתי נרדמת במהלכן. זכורה לי תכנית בשם ''האסיר''- אסיר נמלט מבלון לבן ענק שמשום מה רדף אחריו. בחלומות הרעים שלי הבלון רדף אחרי.קוז'ק היה בלש קירח שאהב סוכריות על מקל. את הנעימה של הוואי חמש אפס כולם הכירו. ( וידעו לשרוק)

היו גם תכניות עם בעלי חיים כמו לאסי- כלבה יפהפיה שבזכותה קראתי לכל כלב מזן זה ''לאסי''. היה גם הסוס ''פיורי'' ששמו תורגם ל'' סער''  והדולפין פליפר.

בהמשך זכורות לי סאגות משפחתיות כמו משפחת... פורסייט ( אם אינני טועה) ואדונים ומשרתים. ולהבדיל- משפחת פארטרידג'. הבן הבכור במשפחה דיוויד קסידי היה הזמר האהוב עלי וחתיך מאוד.  בתחרות שעדיין דיברו עליה בין קליף ריצארד ואלביס פרסלי אני העדפתי את השני.

היה רק ערוץ אחד .כשהיו תכניות משעממות לא יכולנו להחליף ערוצים.

ברדיו הייתי שומעת את הפינה לאם ולילד...'' ולמי שמתעניין''. בתכנית זו שמעתי את סיפורי הרוח דנש מפי מוטי ברכאן ואת סיפורי החתול הג'ינג'י. אהבתי לשמוע את שני הדוידים- דוד גושר ודוד גרוסמן שאז בכלל לא היה ידוע כסופר. בשבת בבוקר היינו שומעים מערכונים בעיקר של הגשש החיוור ורבקה מיכאלי.

כשלא היו תכניות מעניינות ברדיו שיחקנו בשכונה. ולפעמים עשינו דבר ממש מוזר.. קראנו ספרים.

הילדות שלי היתה לפני שנים רבות ( יחסית לרוב כותבי הבלוגים) אז במה'' דינוזאורית'' כמוני נזכרת?

אני נזכרת בשיר ''פרחים בקנה ובנות בצריח''. זה אחד השירים הראשונים ששרתי כסולנית. הילדים ביקשו ממני לשיר אותו שוב ושוב. בכל זאת השיר לא נמאס ואהבתי לשיר אותו .

כשאני נזכרת בשיר הזה , אני נזכרת שהייתי ''הזמרת של הכיתה''סטטוס מכובד בהחלט. באותה תקופה חיילים היו בעיני אנשים מבוגרים מאוד. באמת האמנתי שיגיע היום (כאשר אני אהיה אמא) ובו ישרור שלום ופרחים יהיו בקני התותחים.

שירים נוספים המתקשרים עבורי עם תקופת הילדות הם שירים מתכניות הטלביזיה  שאז  לא היתה ''ערוץ ילדים'' אלא ''טלביזיה חינוכית''שבאמת עסקה בחינוך.

. למשל התכנית ריצ'רץ'.( שיר הפתיחה במיוחד)

תכנית נוספת ללימוד אנגלית- שכנים. נורא רציתי להיות חולה כדי להישאר בבית ולצפות בטלביזיה..

אני זוכרת שכשהייתי ממש קטנה ראיתי תכנית בשם ''סמי וסוסו''.( אבל לא זוכרת שיר מהתכנית,סתם נוסטלגיה)

בזכות אבא שלי הכרתי ואהבתי שירים של אריק איינשטיין.בזכות אחי את החיפושיות ובזכות עצמי שירים של חווה אלברשטיין.

 את השירים שמענו ברדיו ורק בגיל מאוחר הרבה יותר בטייפ.

 חלק מהווי ילדותי היה שירים מצחיקים שהושמעו במסגרת תכנית בידור בשבת בבוקר. כך היכרתי שירים של ''הגשש החיוור''. 

ביום האם שרתי על הבמה את השיר ''בואי אמא''ואני זוכרת שאמהות בקהל דמעו והתרגשו, ובעקבותיהן גם אני.

כאשר אני חושבת על שירים שמזכירים לי את הילדות עולה בי חיוך. זו היתה תקופה של תמימות והשירים ביטאו את התמימות הזו.

 נראה לי שהיום זה קצת שונה...

( סליחה שאין קישורים זה בגלל העדר כישורים)

עד עכשיו כבר היתה

 הראשונה

שהשן שלה נפלה

שקנתה חזיה

שצמה

שהיתה בת מצווה

שהתאפרה

שהתנשקה

שאהבה

שהתחתנה

שילדה

שהתיתמה

שחיתנה

שנפטרה.

ואחרי הראשונה..