זה לא בסדר שעד שבנאדם אוזר אומץ ומנסה, זה לא. ואז הוא נדפק וחי עם הרגע הזה כל הזמן ולא מבין. ועד כמה שהבנאדם דפוק גם ככה, הוא כבר לא חוזר להיות אותו דבר, הוא כבר לא מחייך כמו פעם, הוא לא מרגיש דבר חוץ מתסכול וייאוש תמידי.

והוא מתחיל לחשוב, האם הוא נענש או ניתנת לו עוד הזדמנות?

והוא רק רוצה לזרוק הכל וללכת..