כמו בכל סוף שנה, עברתי על מחברות המתמטיקה שלי בחיפוש אחר שירים וסיפורים שנשארו שם. אז החלטתי לכבד את הבלוג האומלל הזה בנבחרים שבהם!! אז, וואלה!! היכונו!!

נתחיל בקטע קטן שלא קשור לכלום:

"אני זוכרת רק שהרחוב היה חשוך ואחרי זה כלום. התעוררתי על משהו קר, לא הצלחתי לפתוח את פי ועיניי והם כאבו. גם אצבעותיי כאילו נדבקו זה לזה. הרמתי את ידי ומיששתי את עיניי ופי, לא האמנתי לזה! הרגשתי תפרים! עיניי, פי ואצבעותיי נתפרו!!"

והנה שיר ערש חמוד:

בצלליות הערב הנשלחות

סופר סיפור נושן

על ילדות שמפלחות

את לב אביהן ואימן

בחצות הליל

יוצאות ממיטתן

ולאור ירח אפל

תוקעות סכינן

בבוקר יום

אינן זוכרות דבר

אפילו כחלום

ותפקידן נגמר

והנה השיר שכתבתי לזכר שרשרת הפנטגרם שאבדה לי.. בפוקס (הכוונה לא לחנות fox), באותו יום איבדתי גם שרשרת פנטגרם שהביאו לי מפולין וגם את שרשרת הפנטגרם האהובה שלי שהביאו לי מאנגליה (עדיין היו עליה שאריות קיא מהיומלדת 17 של יוליה, כשהשתכרתי וניסיתי לקפוץ מהגג ובזה גרמתי לאחיה הקטן לבכות, עשיתי טראומה לילד, חי חי.. i'm evil.. חי חי..):

היית לי ואבדת

ברגע של טמטום

ברגע נאבדת

והשארת בי חותם סתום

איך אחיה בלעדייך

הריי היית שלי

לא אראה עוד את מראייך

שרשרת פנטגרם אהובה שלי

את השיר הזה התבקשתי לפרסם פה ושכחתי, אז הנה אני מקיים את ההבטחה שלי, נטע. (שלא תטעו השיר הזה גם הוצא ממחברת מתמטיקה):

שיר הגזע הארי

אין בי חטאים

אך החטא כה טעים

אז אמשיך עוד לטבול

בדמי הכחול

גזעי אנוכי

בגופי ורוחי

אשתלט על העולם

ואשמיד את כולם

[by the way, זה אמור להיות שיר פארודי, מצחיק, אז תצחקו]

את השיר הבא יבינו רק האנשים שלומדים במגמה שלי או שלומדים בבי"ס שלי ומכירים דדיה מיכאל הדיקטטור הפאשיסט [שונא מטאליסטים, פאנקים וכל יצור שלובש שחור או נראה שונה מהשאר(by the way, שכחתי לציין את הסיבה לסמכותו, הוא מנהל המגמה שלי)]:

{זה אמור להיות לפי המנגינה של שיר הילדים: "ניקח חתול בזבל, נקשור אותו בחבל.. כת השטן, כת השטן.."}

ניקח את דדיה הזבל

נקשור אותו בחבל

נתלוש לו ת'מעיים

ננקר לו ת'עיניים

נחתוך לו ת'אוזניים

נזרוק אותו למים

פזמון:

אנחנו מגניבים

תלמידי רובוטיקה x 2

נחתוך לו ת'וורידים

לשמחת הילדים

נתלוש ת'לב ביד

ונתקע על משו חד

וכל מה שנשאר

נזרוק אל הנהר

פזמון

אוי, מצאתי פה גם חוק חמוד שהעתקתי מהעיתון בלייזר: "סאדו-מאזו זה כמו לאהוד את נבחרת גרמניה: גם אם זה נעשה בשיקול דעת ולא מזיק לאף אחד- זאת עדיין סטייה".

מה שחמוד בזה, זה שאני גם בקטע של סאדו-מאזו וגם אהדתי את נבחרת גרמניה, אבל שלא תטעו זה רק בגלל השוער!! יש להם שוער מעולה!! למרות ששמעתי שהוא פרש מהנבחרת :(

אוי, מצאתי גם כמה שירים במחברת ספרות:

שיר מס' 1

לשקוע, לאבוד

מול קברי לעמוד

לשלוח זרי שחור

לעולמי האפור

לשכוח זכרונות

על תקופות מעונות

להפסיק לזכור

כי אין צבע באפור

שיר מס' 2 (פורסם בדפיוצר שלי גם)

בתור לחותך הוורידים

לא אנשים עומדים

צלליות של מה שנשאר

שאריות של בשר

אלפים עומדים בתור

בלי חרטות לאחור

ואני עומדת אחרונה

אני עומדת אחרונה

שיר מס' 3 (שיר זה אינו גמור, אך הוא נשמע יפה כ"כ!!)

לטבול באפילה

בים רך של מלמלה

צבעה הוא שחור חיי

הוא שלכלך את תפילותיי

אני צועדת במשעול

בשביל הרך של המכחול..

ועכשיו נעבור לציורים!!  (אזהרה, אני לא יודעת לצייר, אז נא לא להבהל ובלי תגובות מוגזמות)

מחברת בקרה, המורה לבקרה, אני ציירתי את הראש וויק ציירה את הגוף:

שעמום בשיעור אנגלית:

בתי קברות בספרות:

עץ? (גם ספרות):

כעת, נא לא לדאוג, לא נהייתי פתאום אופטימית או משו, זה נסטיה והסמיילים שהיא מציירת לי בכל המחברות!!!!!!!! אההההההההה!!!!!!!

וזה היה ניסיון כושל לצייר את ויק, כמובן שבסוף לא יצא ויק, אבל הטיפקס שמתחת לשיער, מתחתיו נמצא השיער המקורי המתולתל (by the way, ויק זו נקבה):

ו..

50 שקל!! יאא!! כסף שהשאירו לי בשביל לקנות חלב.. חיחי

טוב, אז זזתי לחנות

נ.ב.

אם שמתם לב, מחקתי את הברשקי שלי בצד, כי ברשקי זה ממש לא אפל וקשוח. לא שאני לא אוהבת ברשקי יותר, פשוט הן נראות לא קשורות לפה..