"..וזרם הדם כמים" |
| 12/2005
תשובות לשאלון השבועי
איך הגעת לישרא? איך נודע לך על האתר, ולמה פתחת בלוג מלכתחילה?
לא זוכרת.. בטח קראתי בלוג של ידידה ואז גיליתי את ישראבלוג..
האם זה הבלוג הראשון שלך? אם לא, כמה היו לך ולמה סגרת אותם?
כה.. אבל אני חושבת על לסגור אותו, כי האקס שלי מטריד אותי בקביעות בתגובות ומזכיר לי כל פעם את זה שהיינו יחד (משהו שאני לא הכי רוצה לזכור, אחרי שגיליתי את ה"אני" האמיתי שלו).
האם יש לך חברים שקוראים אצלך, או שזה המקום שלך להתבכיין עליהם?
אין לי מושג.. ואני לא מתבכיינת פה.. אני חושבת.. אני כבר לא מתבכיינת לאף אחד בעקרון.. זו חולשה וגם אף אחד לא צריך באמת לדעת מה עובר לי בראש.. אני מתארת לעצמי שגם לאף אחד לא ממש אכפת מה עובר לי בראש באמת..
האם את כותבת תמיד את האמת, או "מוסיפה קצת נפח"?
אני לא מוסיפה נפח.. אני סתם מזיינת בשכל.. וחוץ מזה, אין לי סיבות לנפח אם כמעט אף אחד לא קורא פה.
האם היה מקרה, שבו הכתיבה בבלוג היתה המפלט האחרון - המקום היחיד שבו יכולת לשפוך את הלב?
בחיים לא.. אם כבר, בשביל דברים נורא פרטיים יש לי יומן אישי. אם אני אכתוב בבלוג דברים כאלה, שוב יגידו לי שמשהו לא בסדר איתי, שאני עושה את עצמי, שאני מטומטמת, שאני מוזרה וכו'.
איזו משמעות את מייחסת לקאונטר? האם את מרפרשת כל דקה, כדי לבדוק אם נוספו כניסות לבלוג?
לא אכפת לי ממנו
האם את בודקת תגובות חדשות כל עשר דקות? האם את עונה לכל התגובות?
לא ולא
ולסיום, מה יש בבלוג שאין ביומן אישי או סתם בחברים?
אפשר לשים בו כפתורים משעשעים
אבל בגדול, היומן האישי שלי הרבה יותר טוב, אף אחד לא ישפוט אותי על מה שאני כותבת שם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
