כבר המון זמן לא כתבתי שיר, אני לא יודעת לאן לתקוע את עצמי, אני מרגישה אבודה, כאילו אני לא שייכת לפה ואני לא יודעת מי כל האנשים שמסתובבים סביבי..

כל מה שקורה לי.. אני עושה את זה לעצמי במודעות.. אתמול אמא שלי שאלה אותי למה אני מעשנת.. כמעט עניתי לה שזאת אחת מהתכניות שלי להשמיד את עצמי פיזית.. נפשית גם הולך טוב.. אבל פיזית אני הדרדרתי הרבה יותר.. מחלות חדשות צצות..

אז אולי אני אמות בדרך הארוכה.. אבל לפחות אני אמות בסוף.. מה לעשות שמעולם לא למדתי להעריך חיים?