אני שוב חולה בבית.. הכלב שלי כמעט מת שבוע שעבר.. הצבא החליט לא לתת לי מנילה.. אני סובלת מהתקפי חרדה ומתחילות בגרויות בעוד חודש.. אני מרגישה נורא..

כל מקרה, אם אני כבר בבית, אז היינו ביער ביום שבת וצילמתי כמה תמונות נחמדות. יש כמה תמונות ממש טובות שאני לא מעלה כי אני צריכה ממש להקטין אותן, וזה הורס אותן כ"כ. אז אם מישהו רוצה לראות את שאר התמונות, תשלחו לי הודעה באייסי או משהו ואני אשלח לכם.

נתחיל בכלנית

זוג רקפות

חתיכה של קליפת עץ עם איזה משהו שגדל עליה וציפורניי

טיפות

מדרגות

החיים באפור

חיפושית קטנה שאמא שלי אהבה

פרת משה רבינו שניסתה לברוח ממני ובסוף חירבנה לי על היד (התמונה הזאת בהגדלה, נראית הרבה יותר טוב, היא אפילו משמשת כרקע למסך שלי. מי שרוצה, כמו שאמרתי, שיצור איתי קשר ואני אשלח לו את התמונה המוגדלת)

ולסיום, עוד כלנית

מקווה שנהנתם.. הלכתי לאכול ארוחת בוקר.

היינו צריכים לנסוע לקונצרט של הנדל - משיח באיזו מערה לפני כמה זמן.. אבל ירד גשם באותו יום והיה נורא רטוב במערה, אז ביטלו את זה. קיצר בסוף נסענו לקונצרט הזה לחיפה, בכנסייה.. שמעתי אורגן וזה היה ממש יפה.. והמקהלה שרה ממש יפה והכינורות היו מדהימים כרגיל.. אבל זה די מעייף.. במיוחד כשיושבים על ספסלי כנסייה לא נוחים, שגורמים לכאבי ישבן. אז צילמתי כמה תמונות בדרך לכנסייה, בכנסייה ובחוף הים לאחר מכן.

זו תמונה של הגנים הבהאיים (לא יודעת איך כותבים את זה נכון, אז אנא סלחו לי) מהמכונית (אני מאוד אוהבת את התמונה הזאת וגם רואים את הראש של אחי במראה)

החלונות המרהיבים בכנסייה

תמונה חמודה מעץ האשוח בכנסייה (רק קצת מטושטשת, בגלל התאורה והמרחק)

ותמונה אחרונה חביבה של חוף הים בחיפה

בשבוע שעבר, ביום רביעי, הייתה סופת רעמים וברקים. ישבתי במשך שעה-שעתיים בניסיון לצלם ברקים ופיספסתי הרבה הזדמנויות (קשים החיים עם מצלמה דיגיטלית רגילה) ונורא כאבו לי האצבעות וקפאו חלקי גוף, אך יצאה לי תמונה חמדמדה אחת.. ובכן וולה!!

הברק הזה היה יותר מדי קרוב לחדרי ולכן גם יצא כמעט רק אור, אך אם תסתכלו טוב טוב, מימין, ממש ליד השוליים, רואים ברקון חמדמדון!!

זה סתם תמונה של שכונתי הגשומה

בתמונה זו כבר רואים את הברק טוב למדי.. יש ברק אחד שהולך למטה, ממש לאדמה ועוד אחד (שלא רואים ממש טוב) שהולך לצד

וזו התמונה שהכי אהבתי!! לא רואים פה טוב את הברק, אבל התמונה ממש מגניבה!!

(מי שלא שם לב, הברק נמצא מימין למטה)

מקווה שנהנתם וכרגיל.. אל תשכחו, כל הזכויות לתמונות אלו שמורות לי, לי ורק לי. תודה

חורף זה הכי כיף שבעולם!! הכי כיף כשיש גשם!! הכי כיף כשקופאות הידיים!! הכי כיף כשקופאים הרגליים!! הכי כיף כשנוזל האף!! הכי כיף כשלא מבדילים בין עשן הסיגריה לאדים שיוצאים מהפה!! הכי כיף כשהכלב החולה שלי כמעט תולש לי את היד בגלל שהוא מנסה לשתות מהשלוליות (מה שמזכיר שהיד שלי עדיין תפוסה מהטיול איתו אתמול)!! הכי כיף כשאפשר לשתות שוקו קר!! הכי כיף כשאפשר להתכרבל בשמיכת הפוך!! הכי כיף כשאני יודעת שהשנה אני בכל זאת לא אלך להופעת הבלאק מטאל השווה שתהיה ביום רביעי ואקפא מקור (כן, סבטה, Samael טובים, אבל יש לי טראומה מההופעה של דארק פיונרל כשקפאנו מקור ואז ביום למחרת איחרתי לתנ"ך והייתי צריכה להתייצב שבוע בשבע וחצי)!! הכי כיף כשסבתא נותנת כסף לחנוכה!! הכי כיף כשגשם וזה פאקינג גורם לי לרצות לחתוך איזה וריד או שניים..

דרך אגב, סבטה, אחת מהסיבות שבגללן אני לא הולכת לSamael היא כי אני ממש ממש התמכרתי לסיגריות בזמן האחרון, נראה לי אפילו יותא נפשית מאשר פיזית, כי 50 אחוז ממה שאני חושבת עליו ביום זה סיגריות ולכן אני מעדיפה לבזבז את הכסף שניתן לי על סיגריות מאשר על הופעה של להקה, שעד היום לא ידעתי שהיא נורא חמודה.

אה וכבר ממש מזמן רציתי לפרסם כל מיני תמונות והנה הגיע היום!!

קיצר, התמונה הזו היא של דם טרי על הקיר, הסיפור של הכתובת הוא שאמא שלי שמה לב אליה מלפני כמה זמן (שתדעו שהכתובת הזו שם כבר חודשים ואמי שמה לב אליה רק לא מזמן), קיצר היא חשבה שזה דם של יתושים, כי הכתובת מאחורי שולחנון ומיטתון, אז הייתי צריכה לשנות מהר את נושא השיחה, בכדי שלא תברר מה זה באמת..

חיפושית על רקע צלקותיי

שקיעה יפה שצילמתי לא מזמן

סמיילי מוציא לשון (למעשה זה לימון קטן שחתוך ל2 בכוס התה שלי)

ערפל (במשך משהו כמו שבועיים, היה כל הזמן ערפל בלוד.. לוד עיר ערפילית.. בוהאהאהא..)

פרח מהמרפסת, אך הוא מת לאחר סופת הגשמים, יותר נכון, נעלם במפתיע

פרחון חמודון, אני יודע שברוסית זה מימוזה, בעברית אני לא יודע

מנזר השתקנים בלטרון

תיבת התכשיטים הגותית שלי לצד הדבר החמוד הזה שאח שלי נתן לי ליום הולדתי האחרון

דיסק של אלבינוני!! זה מלחין אחד שאני מאוד אוהבת!! וכבר מזמן רציתי לקנות דיסק שלו!! ואמא שלי קנתה לי!! איזו חמודה!!

כובע מגניב שהיה של אחי, אך משום מה הוא לפתע לא רצה בו יותר, אז לקחתי

דשה ליד המחשב

דשה המגניבה מקשיבה לSamael

המגפיים הישנות שלי (אלו עם השרוכים האדומים, לא מגפיי הצבא של אחי), הלוואי ויחזיקו מעמד עוד קצת לפני הפירוק לגורמים

כעת, תמונות מחדרו המסודר של אחי

בהשוואה לחדרי הלא כ"כ מסודר, ת'אמת, פה עוד מצולם חדרי ביום טוב, בדרך כלל השולחן והרצפה מכוסים הרבה יותר, אמא שלי אפילו תמיד אומרת לי שיש לי אופי של גבר

הקקטוס שלי אורי

שמתי לב שאין בפוסט הזה בכלל תמונות של אנשים, אז אני אשים תמונה שצילמתי את עצמי משתגע, כשעוד היה לי שיער די ארוך

הייתי שמה עוד תמונות.. אבל כבר אין לי כוח..

אל תשכחו שכל הזכויות לתמונות שמורות לי, כי אני צילמתי אותן..

זהו..

הלכתי לישון.. קפאו לי הרגליים

טה טה