גם היא אמרה שאשאר בסוף לבד. אבל האם לא חינכתי את עצמי לכך בכוונה תחילה? צעדתי בעצמי בדרך הזו. אבל למה זה תמיד כואב יותר כשמישהו אחר אומר לך את זה בפנים? כשאתה אומר את זה, זה כמו שריטות על הלב, כשהיא אמרה את זה לא הגבתי בכלל, ואז אמרתי לה שאני יודעת, אבל החרב שהיא הניפה, חתכה עמוק.

אני תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אהיה לבד. כי אני אף פעם לא אתחיל לבטוח באנשים, אני אף פעם לא אתחיל לאהוב בני אדם ואני תמיד אהיה שרויה בכאב ובדידות. והעולם ימשיך לנוע והכדור להסתובב ואף אחד לא ישים בכלל לב שעוד נשמה שקעה ונדמה.

אדישות.. אח.. האדישות.. אני אדישה יותר מתמיד.. החיים פחות ופחות מעניינים אותי.. שלא תטעו, זה לא דיבורים התאבדותיים.. השארתי את ניסיונות ההתאבדות שלי מאחור.. לבינתיים..

או!! אני כבר בת 18, עוד יום הולדת עלוב ומעצבן.. ויש לי עוד נטייה להכנס למצב רוח מזופת כשבוע לפני ימי ההולדת שלי..

אני כבר כמעט לא מרגישה שהיה לי פעם כלב.. או שבעצם המוות שלו הוא שגרם לי להיות אדישה יותר.. האמ.. נקודה למחשבה..

אפילו כתבתי שיר, אבל לפני שהוא מת, אבל הוא מוקדש לו, כי כתבתי אותו בזמן שהוא גסס.

אובדן

נישקתי אותה על לחיה הקרה

אך היא לא נישקה אותי בחזרה

היא שכבה כה יפה בארון מעץ

גופה עדיין תולעים לא שורץ

עיניה סגורות ופיה חתום

קול צחוקה לעולם יהיה הוא אלום

וכך היא שוכבת, איבריה דוממים

עזבה היא אותי למנוחת עולמים.

מוקדש לטים ז"ל

זה כ"כ נוח שאין אף אחד בעולם שיודע עליך הכל.. אפשר ללבוש כ"כ הרבה מסכות..

וואי, אני נשמעת פתטית.. קורה לעיתים קרובות מדי לאחרונה..

תכירו את נואף!! הארנב הורוד והשמן שקנו לי ליומולדת!!

אה וזה ברשקי.. הרבה ברשקי קטנות (יש תמונות יותר טובות, אבל כאן יש אותן יותר)

אופס.. ובכן, התמונה יצאה גדולה מדי ואין לי כוח להקטין שוב, אז לא תראו הפעם ברשקי!!

אבל כן תראו חיפושיתיס!!

ותמונה אחרונה חביבה שאני ממש אוהבת וכן, שאני צילמתי כמובן.. אני לא גונבת זכויות יוצרים..

אני חושבת שזה מספיק להיום, נתראה בעוד חודש..

סיונרה!!

נ.ב.

עשיתי בדיקות וגילו שאני סכיזופרנית ויש לי הפרעה דו קוטבית..

גט יו!! 1 באפריל!!

הכל לא נכון, טוב, אולי חוץ מההפרעה.. שיש לי בגרסא (איך לעזאזל כותבים את המילה הזאת?! עם א או ה בסוף??) די קלה.. אז עוד מעט אני אתמכר גם לסמים.. בתוספת לכל הדברים שאני מכורה אליהם.. מוהאהאהא.. די, כל כך הפחדתי את עצמי עכשיו.. שהרטבתי במכנסיים..

אני צריכה להתחיל לישון יותר מ4 שעות בלילה, יש לי סחרחורת.

אני תוהה, לחתוך את עצמך, זה כמעט כמו לכתוב שירים, אתה יכול לא לחתוך את עצמך או לא לכתוב שירים במשך כמה חודשים ולא אכפת לך מזה בכלל ואז פתאום יש לך דחף פתאומי-אובססיבי-רעב לחתוך את עצמך או לכתוב שיר ועד שלא תבוא על סיפוקך, לא תפסיק.

ראיתי היום איש שנתקע בעמוד ואז נעצר והביט בהפתעה בעמוד, בהבעה של "היי, מי נתקע בי?".

חוץ מזה, אין לי חיים, אה ושכחתי, אין לי חיים.