אין רגע שאני אוהבת ביום יותר מהרגע בו אני מסירה מעצמי את החזיה. אני מרגישה שעם החזיה אני מעיפה מעצמי את כל הנטל שסחבתי עם עצמי לאורך היום. אני מתמלאת בתחושה של של רוגע. כאילו הכל בסדר, אפשר לנוח.
אחרי העבודה קפצתי עם חברה לקניון... ראיתי כמה חולצות מהממות של לילהמיסט, אבל לא העזתי למדוד כי הרגשתי פרה. אני לא אקנה שום בגד עד שארד מידה אחת לפחות.
מבחינת אוכל, יום די סביר.
-קורני
-טוסט מלחם קל
-3 כוסות קפה
-590-
אני מתה כבר שיום חמישי יגיע. אני רוצה לישון ולהתעורר רק ביום ראשון.