סתם עוד אחת

כל פעם זה קורה מחדש אותם העצבים , הקללות, הרצון לברוח וכך גם זה נגמר באותה צורה כל פעם מחדש או הריצה בלילות או השתיה והסגריות או הבריחה לבסיס שמצילה אותי  במשך ה9 החודשים האחרונים.

זה מעגל שלא יגמר לעולם אבל אני באמת רוצה למצוא פיתרון לזה כי ככה אי אפשר להמשיך להתחייס לאמא שהיא הדבר היחיד שיש לי.

רוצה לספר לה הכל , על הבנות על הסגריות על הרצון לברוח כל פעם מחדש אבל אני לא בטוחה שזה יפתור את הבעיה אלא זה יגרום לעוד סיבוכים לא נחוצים.

לשנות את הגישה שלי אליה, להתייחס אחרת לעזור יותר לא לענות לה על כל שטות שמוציא אותי מדעתי, כולם יודעים שאני בן אדם שמתעצבן מהר שאם לא הולכים בדרך שלי אז אני יעשה הכל רק שמה שאני רוצה יקרה ואם לא אז אני מתעצבנת ועושה דווקא כמו ילדה קטנה ובסופו של דבר זה פוגע רק בי!!

החיים יכולים להיות פשוטים זו רק אני שמסבכת אותם עוד יותר כל פעם מחדש.

מחפשת לי שעשועים חדשים לא מוכנה להתנתק מהעבר ומהדברים שקרו בו, עושה הכל ההפך אולי זאת לא הדרך הנכונה בשבלי.

לא יודעת מה לעשות אך בטוחה שאני ימצא פיתרון חדש כמו תמיד.