לפני תחילת הפרק, אני רוצה לציין שזה סיפור אמיתי וכל מה שמסופר בו מציאותי והכל באמת התרחש בחיים שלי.
תהנו -
"תמר! קומי לבית ספר!"
אוקיי, אז אני תמר, גרה בתל אביב, בת 17.
"קומי כבר!" אחותי הקטנה שיר, ואחי הגדול טל העירו אותי בדיגדוגים.
היום היום הראשון לכיתה י"א, אפשר להגיד שאני מתרגשת ולא מתרגשת, אין לדעת מי החדשים שיגיעו.
שטפתי פנים, התאוששתי, וניגשתי לארון הבגדים.
החלטתי ללבוש חולצה שחורה חלקה ועליה כאפיה סגולה עם ג'ינס וכפכפים.
הזלפתי על עצמי מעט בושם, ירדתי ללמטה, לקחתי שוקו ויצאתי לדרך עם אחי טל.
"גברת תמר! דרך נורא נפלאה להתחיל את השנה באיחור כבר ביום הראשון ללימודים" צעקה לעברי שרה המחנכת שלי כבר בשנה השלישית.
"סליחה" עניתי בחצי חיוך והתיישבתי.
"כפי שהתחלתי לומר, יצטרף אלינו לכיתה תלמיד חדש בשם עדי" הכריזה שרה.
שרה פתחה את הדלת וקראה לעבר עדי להכנס לכיתה.
או מי גאד! הוא פשוט מדהים עם השיער השחור שלו, הזיפים המבולגנים, והעיניים הירוקות.
"קדימה, תתיישב ליד תמר" אמרה שרה וחייכה לעברו.
הוא התיישב לידי והריח שלו היה פשוט משגע.
הגיע סוף השיעור ורציתי לדבר עם עדי, אז החלטתי לשאול אותו איך קוראים לו, למרות שהתשובה הייתה ברורה לי.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"עדי" הוא ענה בנונשלנטיות.
"איך זה שרק עכשיו אני מכירה אותך?" שאלתי בהתעניינות.
"אני והמשפחה שלי עברנו לתל אביב רק בסוף השנה שעברה. במקור אני מבואנוס איירס" הוא ענה.
"או.. ארגנטינאי, יש לך משפחה כאן?" חייכתי
"כן" הוא ענה בחיוב.
הרגשתי שהוא לא כל-כך מעוניין לשוחח איתי אז לא רציתי לגרום לאי נוחות ועזבתי אותו במנוחה.
הלכתי לחברותיי, גל ואוריאן. הן החברות הכי טובות שלי כבר מכיתה ז'.
"יואו! ראיתם את המדהים הזה שהגיע לכיתה?" שאלתי בהתרגשות
"כן. אבל הוא נראה סנוב" גל ענתה.
שאר היום הועבר בפעילות בית סיפרית דיי משעממת.
לאחר מכן, כל התיכון השתחררו לבית, בעוד שהחטיבה כהרגלם עדיין ביום הלימודים.
"הי, את גרה רחוק מהבית ספר?" עדי קרא לי ותפס את ידי.
"למען האמת, אני גרה מרחק של 10 דקות מפה בהליכה. ואתה?" שאלתי
"גם אני, יאללה נלווה אותך" הוא אמר וקרץ לי.
את רוב הדרך העברנו בפיטפוטים על המורים בבית הספר ועל התלמידים.
"נראה אותך מחר?" שאלתי בחיוך.
"למה מחר כשאפשר היום?" הוא חייך והוסיף "את רוצה שנצא להסתובב קצת בלילה?"
"אפשרי.." עניתי בביישנות.
הגענו למקום בו היינו צריכים להתפצל וכל אחד להמשיך לדרכו.
נכנסתי לבית ועליתי אל חדרי. הדלקתי את המחשב התחברתי למסנג'ר והאזנתי למוסיקה.
"I will never let you fall, l stand up with you forever...." צלצל לי הטלפון ממספר לא מזוהה
"הלו?"
"הלו? תמר? זה עדי מהכיתה, מה נשמע?"
"הכל בסדר מה איתך ילד?"
"אני בסדר, אז מה החלטת בקשר להערב?" עדי שאל.
"בכיף, למה לא? ב8 בכניסה לרחוב שלך?" שאלתי.
"מתאים, סגרנו. ביי ילדה יפה"
"ביי חתיך" עניתי.
אוקיי, הלכתי לישון והתעוררתי ב6, יאמר לזכותם של טל ושיר, שדאגו להעיר אותי בצעקות באוזן.
נכנסתי להתקלח ולאחר חצי שעה של מקלחת מפנקת יצאתי מהאמבטיה, מרחתי קרם, עשיתי פן, והלכתי לבחור בגדים.
בחרתי סריג סגול ביחד עם ג'ינס כהה.
התאפרתי קצת, הזלפתי על עצמי בושם, ויצאתי לדרך.
ראיתי אותו מרחוק, איך השיער שלו מתנופף ברוח.. התקרבתי אליו ונדהמתי מהיופי שלו.
"היי" אמרתי בביישנות
הוא הסתובב אליי והתקרב אל שפתיי לאט לאט, נגע-לא נגע...
עד כאן הפרק הראשון,
אשמח לשמוע ביקורות או הערות.
חוץ מזה, איך היה הפרק? 