Pieces of me
ילדה שמחוברת בצורה קשה למציאות וכותבת על מה שבלב ובראש |
כינוי:
Girl_Goen_Bad בת: 33
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2008
.
אם עד עכשיו חשבתי שהבנתי מה זה להיות בדיכאון, עוד לא חוויתי כלום...
בזמן האחרון אני מרגישה כאילו משהו חסר לי, כאילו אני ריקה מבפנים...
החלטתי לעצמי שנמאס לי מבנים. שאני לא רוצה אף אחד. שנמאס לי "לרדוף" אחריהם בשביל תשומת לב. שזה פשוט פתאטי...
אבל בשורה התחתונה אני פשוט מרגישה שאני צריכה את זה. כבר כמעט חודשיים אני בלי חבר ולזה אני מתדרדרת?
למרות שיש לי קשר עם המון בנים אני פשוט צריכה את האחד. האחד המסויים שכולנו מחכות לו. אני משתוקקת לו.
ועכשיו אני מרגישה לא מאופסת כזאת. לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
בכל מקום שאליו אני פונה אני רואה סממנים.. אני פשוט לא יכולה לברוח מזה וזה מכנסי אותי עוד יותר לדיכאון...
ואני יודעת שזה פשוט פתאטי ולא טוב בכלל מה שאני אומרת. אני יודעת שאני אמורה להפסיק לרצות כדי שזה יגיע.
אני פשוט... פשוט חסרת תקנה.... אין מה לעשות כעט...
אני רק אשב לי בפינה ואחכה... בעוד הלב שלי כואב כל כך עד שזה כבר עוזב את תחום המתאפורות ונהיה פיזי.
האמת שבזמן האחרון לא ממש ידעתי מה לעשות עם הכאב הזה, וגם לא הרגשתי צורך לדבר או לספר למישהו... האמת שאני דיי מכריחה את עצימ לכתוב פה את זה כדי לבדוק אם זה יקל עליי.. ובינתיים זה לא ממש עוזר לי. אבל לפחות ניסיתי. no harm done
טולה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
