המון עבר עליי בשבועיים האחרונים.
זה המשפט שמלווה אותי הרבה בזמן האחרון. וזה נכון בתכלס.
חייתי את החיים שלי, למדתי, התאהבתי, נתתי לשבועות הללו לעבור וכך גם לכאב שהצטבר על הלב שלי...
אין הרבה חדש- הרי עברו 12 יום בסה"כ.. אבל זה מרגיש כמו שנה...
סיימתי שיעור שלישי של נהיגה, עבדתי קצת, עשיתי מבחנים, עבודות למיניהם, השקעתי קצת זמן בעצמי ובאווירה סביבי, ראיתי סרטים, ביליתי בחברת אנשים, והתרשמתי מחדש מעצמי ומהסביבה שלי.
ביום ראשון אני יוצאת לטיול שנתי. אני מצפה שיהיה ממש כיף- כל כך מתחשק לי על הטיול הזה.
אנחנו נחזור ביום שלישי בערב.
ביום רביעי בבוקר אני יוצאת לסדרת פסח עם קבוצה "אחריי". לטיול הזה אני פחות מצפה. אין לי כוחות לזה. אבל אני חייבת ללכת. -לטובתי ולטובת הקבוצה.
אנחנו נחזור ביום חמישי בערב.
ביום שישי יש לי תגבור במתמטיקה. אני כל כך אהיה ישנונית ביום הזה.. אני לא אוכל לתפקד בכלל...
נו טוב.. נראה מה יהיה
wish me luck
שבת שלום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
