אתמול בלילה היה לי את הקטע ההוא, זה שכתבתי עליו בפוסטים הקודמים. ובכל פעם שהתעוררתי באמצע הלילה, המחשבה עליו ועל אותה חברה שלי צצה לי שוב בראש. כמה כואב לי שאני לא אוכל להיות איתו. -מצד שני זה בשביל חברה שלי, אז אני אחיה.
אני בטוחה שהיום אני אחשוב על זה בלי סוף. אולי אני אספר על זה לחברה הכי טובה שלי, אבל לא יודעת עדיין. אני לא יודעת איך היא תגיב. אולי היא תחשוב שאני זונה? אולי היא תגיד שהיא ידעה שזה יקרה? אז אני אצטרך לחיות ולראות עד אז.
רוב הסיכויים שהיום בערב אני לא אוכל לצאת איתם גם ככה. אני נוסעת לידיד שלי אחרי בית הספר בשביל ללמוד למתכונת בהסטוריה מחר. אני דיי בלחץ כי אני לא זוכרת שום דבר מהחומר ויש לי עוד קצת חומר חדש ללמוד עד מחר.
בכל מקרה נראה איך זה יילך.
ובטח אתם (הבודדים שקוראים בבלוג הזה) תוהים למה ילדה בכיתה י"א קמה ב6 וחצי בבוקר בשביל לעדכן את הבלוג שלה?
בעיקרון יש לי באמת דברים יותר טובים לעשות, אבל על הבוקר, אחרי שהכנתי סנדוויץ' לבית ספר, הרגשתי שאולי לכתוב פה יעזור לי לפרוק את מה שעובר עליי... ויתן לי כוח לעבור את היום הנוראי הזה.
הגעתי למסקנה (בדיליי קצת) שלא ממש פירטתי את מה שקרה אתמול בערב. סיפרתי שהתנשקנו, כן, אבל לא את הפרטים על הסיטואציה, התחושות, חברה שלי וההורים שלי שחיכו לי בבית. אבל על זה אני אמצא כבר זמן לספר ואפרט את הכל בפוסט קצת יותר מושקע מזה..
בקיצור שיהיה לכם בוקר טוב
והמשך יום נעים :]
טולה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
