אני יודעת שהוא לא בשבילי, אני יודעת שהבטחתי לחברה שלי שאני לא מתערבת שוב, אני יודעת שפשוט נדלקתי... וזה כואב.
כשהם יושבים שם, בחוץ, בשכונה ומדברים כל הלילה ואני תקועה פה כי כמו מטומטמת התעקשתי. התעקשתי שהיא לא רוצה שאני אבוא.. כמובן שבסוף היא אמרה נכון ואני מכבדת את רצונה כי היא זו שאוהבת אותו. אבל זה כל כך כואב. זה מעצבן, זה מתסכל, זה עושה לי קרוסלה בבטן. אבל אני אשתוק כי היא כל כך אוהבת אותו ואני כזו חברה טובה. שתמיד מפרגנת ותמיד שם בשבילה ותמיד מנסה לרצות אותה (ולא רק אותה). וזו הבעיה שלי. שאני פשוט רוצה לרצות את כולם עד שאני נדפקת. זה קרה לי עם כל האקסים, עם כל החברות, ועכשיו גם איתה. * וואלה יופי *~* *
אני גם בקושי מכירה את הבחור. סתם הוא נראה לי מאוד נחמד והוא הביע בי עניין. אז מה הביג דיל? יש עוד דגים הרבה יותר טובים בים, ואני עוד אמצא אחד. אחד מושלם שיהיה האחד בשבילי. אבל בינתיים אני אשב לי פה בבאסה כשהם יושבים בחוץ, נהנים וצוחקים, בטח עד השעות הקטנות של הלילה. כשגם אני הייתי יכולה להיות שם. :(
איזה דיכאון...
טוב אני אלך לקבור את עצמי
שיהיה לכם ערב טוב
טל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
