שוב אני בעבודה של אבא שלי, מוצאת את עצמי צריכה לשרוף שעה..
כבר ארבע שעות אני נמצאת כאן, מטפלת בניירת של המפעל אותו אבא שלי מנהל. עכשיו העבודה גמורה. אני רק צריכה לשבת ולחכות לזמן שאבא שלי יוכל להתפנות כדי להחזיר אותי הביתה.
המזכירה שלו לקחה יום חופש היום (בהתראה קצרה מאוד) והוא נתקע בלי מישהו שיענה לטלפונים. לכן הוא גייס אותי למשימה. עכשיו לא רק אני צריכה לחכות ולשרוף שעה, אני צריכה לענות לטלפונים, לקחת הודעות.. ומה לא. למה שלא יעסיק אותי וזהו? לפחות כך הייתי מקבלת משהו מזה. אבל לא, אני הבת של אבא שלי ואני לא אקח ממנו כסף על העזרה הפעוטה שאני נותנת לו. הרי הוא היה יכול לשלם למישהו אחר שיעשה את הכל, אבל אני עושה את זה בחינם. אז למה לא בעצם?
בינתיים טלפונים לא היו.. עובדים של אבא שלי נכנסים פה ושם.. אבל לא משהו רציני לעשות. סתם משעמם.
והקור פה מקפיא! המזגן פה אולי על 10 מעלות! למות פשוט!
והרעב.. חח ידוע שאני תמיד רעבה.. אבל רק ב6 בבוקר אכלתי קערת קורנפלקס. ועכשיו כבר 10 וחצי ולא אכלתי דבר מאז!
אז כן גם הרעב נותר פה לארח לי חברה.
אז עכשיו מחכים... כמה זמן כבר יש לי? חצי שעה, ארבעים דקות... איזה כיף... =__="
תכננתי היום ללכת עם אמא לקנות כמה חולצות בית ספר, מחברות ווילון אטום לחדר שלי. יכול להיות שזה יהיה בערב.
לפני זה חשבתי אולי ללכת לים עם חברה. בא לי על שיזוף אחרון לפני תחילת הלימודים.
אגב כבר אמרתי שעברתי תיאוריה? בהחלט!
אתמול ב12 וחצי הלכתי להבחן. ישבתי בחדר ההמתנה וחיכיתי עד 1 וחצי ואז הכניסו אותי. לקח לי בדיוק 15 דקות לענות על כל 30 השאלות, כולל בדיקה נוספת. יצאתי מהבחינה בהרגשה טובה. אחרי כמה דקות הודיעו לי שעברתי. איזה אושר.
מיד התקשרתי להורים שלי ולחברות שלי ואחר כך למורה לנהיגה שלי (שהוא חבר קרוב של המשפחה). קבענו שיעור נהיגה (מ'ס 5) ליום שלישי בצהריים. אז כשאני חוזרת מבה"ס יהיה לי שיעור :)
אז זהו.. אני לא קולטת שעברתי, וכמה קל זה היה. ושיהיה לי בהצלחה ^___^
רציתי להודיע שאנחנו (השכבה) טסים לפולין ב7 באוקטובר! איזה נחמד זה, נכון?
בינתיים אנחנו עוברים סדנאות הכנה לקראת המסע הזה, כל שבועיים לערך.
לפני שבוע הייתי חולה. ממש ממש ממש חולה. ביום שבת בצהריים עלה לי החום ל39 פסיק משהו! הרגשתי כל כך נורא.
החום המשיך לעלות ולרדת (עם התרופות) עד ליום שלישי.. ולאחר מכן הייתי מצוננת והשתעלתי המון עד לפני יומיים.. כל הזמן הזה לא יכלתי ללכת לאימונים של "אחריי" ולא יכלתי לצאת למסיבות. וזה נורא תסכל... אבל עכשיו אני בסדר והיום אני הולכת לאימון של "אחריי" ב6 וחצי בערב. אה אבל יכול להיות שאני לא אוכל בגלל התכניות שלי עם אמא שלי.. טוב נראה מה יהיה :)
ממ.. מה עוד?
חברה שלי הייתה אצלי בבית אתמול. אחרי התיאוריה נפגשנו בעיר והסתובבנו קצת עם ידיד שלנו (קניתי גופיות ולקחתי את המשקפיים שלי מתיקון), ואז נסענו ביחד באוטובוס הביתה. היה כל כך כיף! צחקנו והשתוללנו, אכלנו וראינו סרט. נזכרתי פתאום בילד ההוא שחיבבתי מהכיתה ושאלתי אותה לגביו (כי היא ראתה אותו במסיבת השכבה שהייתה ביום שישי). היא אמרה לי שהוא שאל עליי אם אני עדיין ב"אחריי". זה שימח אותי ^___^
טוב נשארו לי בערך 20 דקות- חצי שעה. אז הפוסט הזה כן שרף לי קצת מהזמן.
כל פעם שאני באה לעבודה של אבא, אני מוצאת את עצמי כותבת פה, רק כדי להעביר את הזמן.. חח
אז זהו העדכון להיום. סורי על החפירה חח
יכול להיות שכל כמה ימים אני אעדכן כי אני שמה לב שלפעמים בא לי.
אבל מצד שני יכול להיות שעם תחילת הלימודים לא יהיה לי זמן לכך... אז נחיה נראה :)
אתם מוזמנים להגיב :):)
ביו
טל
אגב: החלפתי את הכינוי שלי ל: Tut_banana
רק שתדעו ;)
עריכה:
שכחתי שרציתי לשים תמונות מהים (מלפני שבוע וחצי):
זו שבתמונות איתי היא החברה/ שכנה שלי.. :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
