נמאס לי מאנשים שמדברים רק על מוזיקה.
נמאס לי מזה שכולם חושבים רק על סקס.
נמאס לי מזה שחם כל כך. עכשיו פברואר.
נמאס לי שלפחות חצי ממי שאני מכירה נמצא בדיכאון בכל רגע נתון, או סתם במצב רוח רע.
נמאס לי לסדר את החדר שלי. ממילא בעוד יום הוא יהיה בדיוק באותו מצב.
נמאס לי לנסות להשקיע בלימודים. ציון 85 לא שווה את ההקשבה בשיעור, במקום פיתוח היכולות האומנותיות שלי על המחברת.
נמאס לי מהחתולה הטיפשה שלי שמפילה לי הכל על הרצפה.
נמאס לי מאנשים שמנסים לשכנע אנשים אחרים להאמין באלוהים, ונמאס לי מאתאיסטים שחושבים שהם עליונים עליהם.
נמאס לי לדבר, גם ככה אני משעשעת את עצמי טוב יותר מכל אחד אחר.
נמאס לי להיות צמחונית, גם ככה אני לא מחזיקה בעקרונות של אנשים צמחוניים נורמלים.
נמאס לי מסרטים גרועים וממוסחרים שלא מחדשים כלום, ובכל זאת מצליחים בגלל האפקטים.
נמאס לי לישון ארבע שעות כל לילה.
נמאס לי ממבוגרים שחושבים שלא משנה מהן הדעות שלי כרגע, כי אני רק בת 15 ואני בכלל עוד לא בן אדם ואין לי אישיות.
נמאס לי מהכיכרות המכוערות שיש בכרכור, אני לא מבינה איך מישהו בכלל חשב שזה יפה לשים אשכול ענבים ענקי ולא צבוע באמצע כביש.
נמאס לי להיות אדישה לגבי אנשים שפעם היה אכפת לי מהם.
נמאס לי מכל מיני תנועות נוער שמסבירות לנו כמה הנוער של היום שטחי וכמה שצריך לעשות משהו, ואז באים לפעולה ומדברים ומדברים ולא עושים כלום.
נמאס לי שאנשים נחמדים אלי כשהם צריכים ממני משהו.
נמאס לי שמורים אומרים לי כמה שיש לי פוטנציאל ושאני צריכה להשקיע. ואם זה המקסימום שלי, לא תכשילו אותי?
נמאס לי לנסות דברים ואז להתאכזב מהם.
נמאס לי ליפול כל הזמן