אני פרו אנה

אני לא רעבה. באמת שלא. הבטן לא מקרקרת וברגעים המעטים שהיא משמיעה את קולה סיגריה ומים מעבירים את זה בקלות. אבל חולשה. חולשה בבוקר חולשה בערב חולשה כשאני נשכבת חולשה כשאני קמה. 

שומנים בבטן בגב ברגלים בידיים הם בכל מקום ואני לא בתת למרות שאני רוצה להיות. זה כלכך שווה את הסבל המאמץ הייסורים והחולשה זה שווה את הכול המטרה הזו מקודשת ואני והגוף שלי הם רק כלי למשהו גדול ממני. איך אני עוצרת את החולשה מבלי להשמין את עצמי?