תקשיבו אני יודעת שסיכמנו על 12 תגובות אבל אנ בבית לבד קיבלתי מחזור והבטן כואבת לי רצחח אז נישארתי..

אבל משעמם לי תחת!! אז אמרתי 'בוא נעשה פרק' אז אני רוצה הרבה תגובות כי הפרק הזה לא היה אמור להיות וזאת כמו "מתנה".

יאללה לפרק :

                                        פרק 19|ZOE'S LIFE

                                        ~~~~~~~~~~~~~~

היתעורתי אך לא פתחתי את עיניי שמעתי כל מיני ציפצופים מוזרים וכמה אשים מדברים הרגשתי יד גברית מלטפת את ידי ומחזיקה אותה כמה דמעות חמימות

עשו את דרכן לעבר חולצתי החלטתי ליפתוח את עיניי פתחתי אחת אחת לאט וראיתי כמה דמויות מטושטשות "היא קמה!!"שמעתי צעקה לידי הקול הזה היה מאוד

מוכר לי התחלתי ליראות יותר בבירור ראיתי מולי נער שחור שיער עם עיניי דבש מתוקות עומד מולי רטוב מדמעות "ב..ביל.."ניסיתי להגיד בקושי הרגשתי מאוד חלשה "זוואיי!!יפה שלי אני פה !!"אמר לי בהיתרגשות ונישק אותי בתשוקה לאחר דקה נישמע כיחכוח גרון "א..אמ"היסתובבנו ולפנינו ניגלה כריס "היי כריס " חייכתי בחיוך מובך "שלום זואי איך את מרגישה ?"שאל אותי מסדר מעט את חלוק הרופאים שלו ומניף את התג על צג שמו שניטפס בחולצתו "יותר טוב..קצת קשה לי לדבר וממש כואבת לי הבטן!"אמרתי ראית אותו מביט על ביל וביל הרכין את ראשו ודימעה זלגה על לחיו העדינה "מה..מה קרה?"שאלתי בדאגה הרופא יצא מהחדר נותן את רשות הדיבור לביל כיוונתי בשאלה את מבטי לביל "ז..זואיי תקשיבי.."פניו ניהיו רציניות "מה קרה?"שאלתי בפעם השניה "ה..התינו..התינוק שלנו .."ניסה לפצות את פיו אך הדמעות הישתלטו על עיניו ניסיתי לישאול מה קרה אך זה הכה בי "לא....לא... לאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"צרחתי על כל בית החולים כריס נאנח מחוץ לחדר מבין שביל סיפר לה "לא......."מררתי בבכי בוכה בכי סוער  "ה..ה..התינוק שלי.."לחשתי בוכה על כתפו של ביל בכי מריר ביל חיבק אותי שנינו ברגשנ איך חולצותינו מיתרטבות הרגשתי מתושתשת היתעלפתי שוב פעם.

                                נקודת מבט של ביל :

"בחור צעיר..אתה קרוב משפחה שלה?" שאל אותי הרופא הרמתי את ראשי וראיתי את  כריס "ביל.."חייך אליי "היי כריס.."חייכתי בחזרה "מה מצבה?" שאלתי במהירות מחכה לתשובתו אין לה שברים או משהו אך הגוף שלה חלש היא איבדה הרבה דם היא צריכה לאכול הרבה...ו.."ניסה להמשיך אך קטעתי אותו בעצבים רוקע ברגלי בעצבנות "ו..מה?!"שאלתי בחוסר סבלנות "אני ממש מיצטער להודיע אך התינוק..הוא לא שרד.."אמר בעצב וניכנס לחדרה של זואי עוד פעם "לא...." לחשתי "זה לא יכול להיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי ברחבי בית החולים אנשים היסתכלו עליי מבולבלים אך לא זה ממש לא הזיז הבן שלי.. בשר מבשרי!

מת...."לא!!"צעקתי ונפלתי ארצה בכיתי בכי מר כמו שלא בכיתי בחיים תפסתי ליפעמים אנשים מביטים עליי ברחמים ניכנסתי לשירותי הבנים בבית החולים שטפתי את פניי במים מחקתי את כל האיפור לא משאיר שום זכר לאיפור ניכנסתי לחדרה של זואי נירגעתי אך עיניי היו נפוחות ואדומות כריס עבר על ידי מביט לצדי ברחמנות ויצא מהחדר פתאום הוא הציץ מהחריץ ולחש לי כדי לא להעיר את זואי "עם אתה צריך אותי,אני ליד מכונת הקפה"אמר היתיישבתי ליד זואי וליטפתי את ידה כעבור חצי דקה היא פתה את עייניה "היא קמה!!!!!!!!!!"צרחתי לכריס שלא הספיק לקחת לעצמו קפה הוא רץ לחדר והתחלתי ליבכות מרב אושר "ב..ביל...." היא גימגמה היתרגשתי "אני פה זואי יפפה שליי !!"אמרתי והיתנפלתי עליה בנשיקה סוערת כל כך דאגתי לה אחרי דקה נישמע כיחכוח קל "א..אמ"זה היה כריס גיכחתי "כריס"חייכה אליו "שלום זואי!איך את מרגישה?" שאל בחביבות "סתם..כואב לי קצת הגרון וממש כואבת לי הבטן!!"אמרה וחייכה הורדתי את ראשי נותן לדמעות לזלוג "מה..מה קרה?"גימגמה כריס יצא סיפרתי לה הכל בכינו במשך רבע שעה לא פסיקים להתייפח אחד לשנייה על הכתף כשנירגענו נתתי לזואי כוס מים היא הלכה לשירותים וחזרה רגועה יותר ופרצופה מעט רטוב ככל הניראה שטפה פנים "בואי מאמי כבר חתמתי על הכל תחתמי כאן ואנחנו יוצאים " אמרתי לה והגשתי לה דף ועט הראתי לה איפה לחתום ליד הייתה החתימה שלי הבאתי לה את הבגדים שעוד לפני שלוש שעות לא היו בתיקי 'כניראה טום דחף  אותם כשבא לבקר אותי היא היתלבשה בגופייה ורודה כשמצויר עליה החתול הזה 'סילבסטר' ניראה לי בצבע שחור שורט שחור וכפכפים ורודים היא אספה את שיערה בקוקו גבוה ונעלה את כפכפיה בצעדים רועשים יררדנו למעטה הלכנו לכיוון המקדונלדס "בואי הולכים לאכול.."אמרתי לה "אני לא רעבה !"אמרה לי "את חייבת לאכול איבדת הרבה דם.."אמרתי "אבל..."ניסתה להגיד אך קטעתי אותה עם מבט הכלבלב העזוב שלי מנסה לשכנע אותה בתיקווה שתיכנעה "נו טוב.."חייכה חיוך מאולץ ונאנחה ניכנסנו למקדונלדס "שתי ארוחות מקרויל ענקיות בבקשה"אמר והעובדת הינהנה "ביל!!"צעקה "שה.."השתקתי אותה עם האצבע העובדת הביאה את הארוחות שילמתי לה והיא חייכה חיוך מאולץ תיהנו מההזמנה"  אמרה והלכה ללקוחות האחרים.

                             נקודת מבט של זואי:

בקושי הצלחתי הגיע למיקלחת ביל פיצ אותי באוכל "אוו" נאנחתי מפשיטה את עצמי ניכנסת מיתחת לזרם המים הרותחים "אוו"נאנחתי שוב פעם הפעם מהנאה קיבלתי צמרמורת כימעט סיימתי לחפוף הכל ופיתאום קלטתי שיורד לי דם מאיבר מיני "אוו שיט" חשבתי היום הייתי אמורה לקבל אני כבר  בהיריון שוב הדמעות עלו לעייני בכיתי מעט ואז שטפתי את פניי הם ניראו כמו תמיד הם לא היו נפוחות או אדומות סיימתי לישטוף את הכל מיתנגבת במגבת לבשתי הלבשה תחתונה ושמתי שם פד (מחזור) לבשתי גופייה פשוטה בצבע לבן שורט בצבע ורוד ואת נעלי הבית הורודות שלי הן היו כמו נעלי בית רגילות פשוט בסוף הייתה פרווה לבנה סירקתי את שיערי הרטוב יוצאת מהמיקלחת מלאת האדים ניכנסתי לחדר השינה שלי ושל ביל הדלקתי את הטלפון והלפטופ שלי בטעינה הולכת למיטבחון שם ישבה לולה חייכתי אליה לידה ישב ביל מיסתכל עליי במבט מוזר "היי"חייכתי ללולה אך כשראיתי את פניה האדומות ועינייה הנפוחות לא הבנתי מה קרה החלתי ללכת אליה אך הא הקדימה אותי היא הלכה לעברי וסטרה לי בחוזקה הופתעתי למשמע דבריה.........

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

למה לולה סטרה לה? O_O

מתחמתח? ^^

                                   יאללה 12 תגובותיישנס לא כולל מימני ויש פרק 10 ! (: