לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Call me Pathetic, I Just want to be honest


"בלי להיות או לא להיות, אני פשוט ישנו, בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו. בלי תקווה ובלי יאוש אני פשוט צופה, כמו תייר על העולם, והוא כל כך יפה."

כינוי:  Dear.Someone, Do you feel goooood? (:





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2009

אני רוצה את זה, ורוצה את זה עכשיו


אף אחד לא יאמין עליי. אני הרי נראת כזאת מותק מבחוץ, כזאת חמודה וחברותית.

ואם מישהו יידע, הוא בחיים לא יאמין. כ"כ לא מתאים לה הם בטח יגידו, כ"כ לא היא.

אני הכי עושה את המוות להורים שלי כשהם עושים את זה. תמיד אני אומרת לאמא שלי, אמא, תכבי כבר את הסיגריה! תפסיקי לעשן בתוך הבית!

-

אני שונאת לאכזב אנשים. שונאת, זה מוריד לי את הבטחון והמצב רוח לרצפה, זה הורס לי את היום, לגמרי.

מעבר לאכזבה של הסביבה, זו דיי אכזבה עצמית.

ורק בגלל שהבלוג הזה אנונימי, אני מרשה לעצמי לספר הכל.

אז כן, אני זאת ההיא, ואני מעשנת. אמנם לא קבוע, רק עם חברים. וזה לא בשביל הפוזה. בכלל לא.

אני נהנת מזה, לגמרי. ואת האמת? אנלא סובלת לעשן עם החברים.

וחוץ מזה, כמה כבר עישנתי? אפשר לספור על 2 כפות הידיים שלי את כמות הסיגריות שעישנתי בחצי שנה האחרונה.

אני לא מעשנת פסיבית, לא מכורה, לא רגילה, לא פוזאיסטית ולא שום דבר.

רק רוצה לקחת רילקס, וכשאני בעצבים קצת להיות עם עצמי ולהרגע.

 

בימים האחרונים אני בסערת רגשות איומה.

אני וחבר שלי נפרדנו. כ"כ נקשרתי אליו, לא היינו נצח ביחד, אבל כ"כ הייתי בתוך הקשר הזה.

הייתי בבאסה לא הגיונית. לא הקשבתי למורה בשעורים, כל היום הייתי בבאסה, ואפילו אני, בוגרת מגמת תאטרון, לא הצלחתי להסוות את הרגשות שלי.

כולם קראו אותי, כמו ספר פתוח. אמרו לי, הכל בסדר? את נראת חיוורת, עצובה, מה קרה לך?

ואני כמו תמיד, לא אוהבת לעשות עניין מ"כל" דבר, עניתי באדישות שהכל בסדר ושיעזבו אותי במנוחה.

 

אז כן, אני מודה.

אני, X, שילמתי למישהו שיילך לפיצוציה הקרובה וייקנה לי, בפעם הראשונה בחיי, חבילת NEXT.

פאתטי? תשפטו בעצמכם.

שאלתי אותו, את הידיד שלי, והוא ענה:

לא.

ממש לא.

כי לכל אחד לפעמים יש את המצבים האלה..

מה, אסור לך להיות מבואסת לפעמים? עצובה?

את בן אדם ס"כ, לא רובוט.

 

ראסמי? יש משהו במה שהוא אומר.  זה אנושי להיות במצב רוח רע. אנושי מאד דווקא.

אבל יש בי פחד. פחד מההתרגלות.

הוא רגיל לסיגריות. לא מכור, לדבריו. פשוט רגיל אליהן.

אני מפחדת להיות כמוהו.

קודם כל כדי לא לאכזב את עצמי, אח"כ כדי לא לאכזב אותו.

ראיתי את המבט שפניו כשנתתי לו את ה-15 שקל האלה. הפנים שלו שידרו "WTF?!". והוא אמר, זה וואחד צעד קדימה, ולא לטובה.

 

יש הטוענים שסיגריה זו התרופה הגרועה ביותר לדכאון.

אבל אם זה מה שייספק אותי, ויעלה לי קצת את המצב רוח, למה לא?

נכתב על ידי Dear.Someone, Do you feel goooood? (: , 26/10/2009 19:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



6,713
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לDear.Someone, Do you feel goooood? (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Dear.Someone, Do you feel goooood? (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)