היה לי טוב איתך היום
כשאספתי אותך במכונית שלי
והיה לך ריח של מחטים בשיער
נסענו במכונית על כביש החוף ונישקת לי את הכתף
ואמרת לי שאת רוצה לנסוע למעיין
אז נסענו ואת נכנסת בין הבמבוקים ומים בשיערך
וגם אני נכנסתי
וחזרנו אלי לדירה ואכלנו אבטיח מתוק
וכשהיה שלוש בבוקר יצאנו לפארק הגדול ועלינו לראש המגדל
ושכבנו שם משקיפות על תל אביב
וליטפת אותי ואני ליטפתי את שפתייך הסדוקות
התנשקנו והיד שלי נגעה בשלך והעברת את ידך בשיערי
וצעקת צעקה שקרעה את האוויר כי היה לך טוב כל כך
ובחמש חזרנו הביתה והתקלחנו והצעתי שנסע לסכר בית זית
בחמש וחצי כבר היינו על כביש תל אביב ירושלים
ושמת את היד שלך על שלי וחייכת אליי והפכת לי את הנשמה.
בשש ורבע הגענו לסכר והשמש התחילה לעלות ונשכבנו על גדות הסכר והסתכלנו אחת על השנייה דקות אחדות
ואת התקרבת אליי ונצמדנו אחת לשנייה ושרטתי לך את הגב וגבך התקמר
אמרת לי שניכנס לשחות ושתינו התפשטנו ונכנסנו לסכר עירומות
הרגשתי את הגוף שלך ונישקת אותי חזק כמו ילדה קטנה
וריח אורנים עדיין בשיערך
ידעת ששרטת אותי לנצח.
יצאנו מהמים והיית כל כך יפה
חזרנו לאוטו וברקע שרה רונה קינן
ואת צחקת וכישפת אותי
ונסענו לעין כרם ושם אכלנו ארוחת בוקר
ואז ירדנו ברחוב משובץ אבנים ובסופו מעיין ושם שטפת את פנייך
תפסתי אותך וחיבקת אותי חזק
השעה היתה כבר אחת עשרה בבוקר ונסענו במכונית
צחקנו כל דרך לבית שלך
כשבאת ללכת נעצתי בך את ציפורניי כי לא רציתי שתלכי אף פעם
יצאת מהמכונית ונפרדת ממני בחיוך
כל הדרך הביתה בכיתי את נשמתי
כי ידעתי שזו הפעם האחרונה שניפגש
וזה כאב לי בכל הגוף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עתליה פריזרי