'אני אוהב אותך, אני בחיים לא אפגע בך. בחיים.' הבטיח, 'את מקשיבה לי, קייט ?' הוא שאל. 'כן, אני מבינה מאמי, אני אוהבת אותך' עניתי בוודאות. הייתי אז בת 15 וחצי, כמעט 16, שבורה אחריי בגידה מהחבר האחרון .. איבדתי את עצמי ואז הוא מצא אותי. הכל קרה כל כך מהר ! ה'קראש' שלי בשנה האחרונה כיאילו הוציא אותי מהבוץ, ותוך יומיים הוא היה שלי ואני הייתי שלו.
היה זה אצלי בבית, ישבנו - דיברנו - עישננו, וכמובן העניינים התגלגלו לספה שבסלון .. הוא אמר לי מילים יפות, הבטיח שבחיים לא יפגע בי - לא הייתה לי סיבה לא להאמין לו. הוא היה מאד משכנע כי בכל זאת, כלכך יפה שאי אפשר שלא להאמין לו |:
בעודנו על הספה, הוא נישק אותי על השפתיים נשיקה כלכך .. חמה, נעימה ובאותה עת גם פראית וחזקה. איבדתי את עצמי, שקעתי לתוך הנשיקה הזאת והרגשתי את הקיבה שלי מתהפכת בתוך הבטן. הבנתי שאני רוצה אתזה, שאני רוצה את זה איתו. 'הרי הוא אמר לך שהוא לא יפגע בך ושהוא אוהב אותך, נכו ?' התחלתי לשכנע את עצמי. ידעתי שאני טועה, אבל כבר היה מאוחר מדיי. החולצה שלי הייתה זרוקה ליד החולצה שלו על השולחן, המכנסי שורטס שלי על הרצפה ושלו על הגב של הספה. הסתכלתי על עצמי , הסתכלתי עליו - שנינו בהלבשה התחתונה שלנו על הספה להוטים, ונראה באותו רגע כיאילו שום דבר לא משנה. שאנחנו זקוקים לזה.
'את מוכנה יפה שלי ?' שאל וחיוך שובב קטן השתרע על שפתיו היפות שנראו כיאילו מצויירות על פניו. 'כן' עניתי בהיסוס - לא ידעתי מה מצפה לי, מה ההשלכות של התשובה הפזיזה שלי. הוא החל להפשיט את מה שנשאר עליי באיטיות עד שנשארתי שוכבת שם ערומה כולי. מיהרתי לעשות את אותו הדבר - רציתי להיות 'מבינה'. הוא התקרב אליי, שפתיי תואמות לשפתיו, הוא נישק אותי שוב ובעודו מנשק אותי הרגשתי כאב חד ופתאומי לשבריר שנייה לפני שהוא חלף .. לאחר כמה שניות שוב אותו כאב - ואז הוא נעלם. רציתי להאנק מכאב אבל חשבתי שזה מראה חולשה מהצד שלי אז שתקתי. 'את בסדר ?' הוא שאל בבדאגה למראה עיניי המבוהלות, 'כן כן אל תדאג הכל מצויין' עניתי, לא רציתי להדאיג אותו. הוא נישק אותי במצח ואז הרגשתי את הכאב שוב, אך הפעם זה הייתה הפעם האחרונה - משם הרגשתי נעימות, הרגשתי פרפרים מרקדים בבטן שלי, הרגשתי שאני במימד אחר ושהכל כלכך טוב פה. אהבתי את זה, וחשבתי שאהבתי אותו.
זה סיפור ויש עוד בדרך :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
katik squarepants :D
