| 12/2009
אני שמנה כי אני אוכלת.
אני אוכלת כי אני לבד.
אני לבד כי אני שמנה.
מן מעגל קסמים כזה שחוזר על עצמו , לא ?
אתמול דפקתי עוד קצת עוגה , קצת הרבה . זאת עוגה יחסית " בסדר" כי זה בצק עם פרג , לא איזו עוגת שכבות עם קצפת , אבל בכל זאת. הייתי צריכה לקחת כדור וזה .. קיצר סתם הרשתי לעצמי בתירוץ עלוב של " אני חולה וזה רך וטעים " . טיפשה .
לא נורא , שאלה יהיו הצרות האחרונות שלי . הבולמוסון הזה לא משתווה בכלל לבולמוסים שהיו לי לפני חודש ושנעלמו טפו טפו טפו . ( חמסה חמסה חח ). לפני חודש כל בולמוס היה נמשך יום שלם בסך קלוריות אדיר ! ולאחריו מינימום עוד שלושה ימים של זלילות . לאט לאט אני אמתן את זה , ואפתר מהבולמוסים לגמריי . לקחתי בערך 2 פרוסות מהעוגה אתמול אני חושבת 400 כזה . לא יותר .. אם אתמול לא ירדתי אז בטוח לא עליתי . אני לא חושבת שבכלל עברתי את האלף . או לפחות אני מקווה ..
יום שבת , 26.12
בוקר ( 14:00 ) - מעדן [80]
צהריים ( 16:00 ) - מעדן [80] + קצת פשטידת ברוקולי , רק הבפנים כי הוא רך [70]
ביניים ( 17:30 ) - עוד קצת פשטידה [150]
סה"כ : 380 .
| |
הרשי לי להציג את עצמי ..
השם שלי , או לפחות איך שנוהגים לכנות אותי המומחים כביכול , הוא אנורקסיה , אנורקסיה נרבוזה זהו שמי המלא אבל את יכולה לקרוא לי אנה.
אני מקווה שנוכל להיות חברות טובות . מעכשיו והלאה אני הולכת להשקיע הרבה זמן בך , ומצפה ממך לאותו הדבר .
בעבר בטוח שמעת את המורים שלך והקרובים שלך מדברים עלייך . את " מאוד בוגרת " , "אינטליגנטית " , " יש לך הרבה פוטנציאל ".. נו ו.. איפה את מחזיקה את כל זה ? בשום מקום ! את לא מושלמת , את לא מתאמצת מספיק!
אבל אני הולכת לשנות את כל זה !
אני מצפה ממך להרבה . אסור לך לאכול הרבה .
נתחיל לאט...נדכא את המנהג הזה לאכול , נקרא את כל התוויות עם הערכים התזונתיים על האריזות , לא ניגע באוכל המשמין .
אולי תאבדי כמה קילו , תורידי משהו מהשומן הזה שיש לך סביב המותן , אבל לא יעבור הרבה זמן עד שאני אגיד ..
זה לא מספיק !!
אני אלחץ עלייך עד הגבול . בקרוב מאוד אני אהיה איתך תמיד .
כשתתעוררי בבוקר ותרוצי למשקל בתפילה שהמספרים הפעם יהיו נמוכים יותר , כשתבחני את עצמך במראה , כשתגעי בעצמך ותלחצי על השומן שלך , כשתחייכי כל פעם כשבמקומו תופיע עצם חדשה .
אני שם כשאת מתכננת את היום שלך : 400 קלוריות , שעתיים פעילות גופנית .
אני זאת הדמות שאת רואה , כי עכשיו המחשבות שלנו הן כבר אותן מחשבות . אני אלך אחרייך ביום . כשהמח שלך ינוח , אני אתן לו על מה לחשוב . אני אמלא את המוח שלך במחשבות על אוכל , משקל , קלוריות ודברים בטוחים . כי עכשיו אני כבר בתוכך . אני הראש שלך, הלב שלך , והנפש שלך .
בקרוב מאוד אני אחליט לך לא רק בקשר לאוכל , אלא בקשר להכל . אני אגרום לכך שצלחת של חסה תיראה עבורך כמו ארוחת מלכים .
אני אכריח אותך להיות דוגמנית מגזינים , ובאותו הזמן אגרום לך להבין שבחיים לא תוכלי להיות כזאת .
כשתסתכלי במראה , אני אעוות לך את התמונה . אני אראה לך שומן . את תראי את עצמך כלוחם סומו , בעוד שאת בעצם ילדה שגוועת ברעב .
אבל אסור לך לדעת את כל זה , כי אם תדעי את האמת את תתחילי לאכול שוב !
לפעמים כשתחליטי למרוד , שאני מקווה שזה יקרה לעיתים רחוקות , את תלכי אחריי יצר המרד הקטן שישאר בתוכך , והוא יוביל אותך היישר למטבח החשוך . דלת המזווה תיפתח באיטיות , לאט לאט . העיניים שלך יבחנו הכל , מימין לשמאל , משמאל לימין .
פתאום הידיים שלך ינסו לתפוס בחושך קופסת עוגיות . את תתנפלי עליהן , באופן מכני , מבלי להרגיש את הטעם . אח"כ תחפשי עוד קופסא , ועוד אחת , ועוד אחת ..
הבטן שלך תחזור להיות נפוחה ושמנה , אבל את לא תפסיקי .
כשהכל יגמר , את תפני אליי . את שברת כלל מאוד חשוב , אכלת , ועכשיו את רוצה אותי בחזרה .
אני אכריח אותך ללכת לשירותים . את תעמדי על הברכיים מול האסלה הריקה .
האצבעות שלך יושתלו בגרון שלך , בכאב , והאוכל שלך יתחיל לצאת . זה יחזור על עצמו פעם אחר פעם , עד שכבר תרקי דם ומים , ורק אז תדעי שהכל יצא .
את תהיי נואשת , אובססיבית , פגועה . אבל אף אחד לא יקשיב לך . למי אכפת ?
מגיע לך , את הבאת את זה על עצמך .
אני לא הוגנת ? אני עושה את הדברים כדי לעזור לך !
אני לוקחת על עצמי את המאבק שלך להשתלב עם שאר הילדים בגיל שלך , לרצות את כולם .
כי עכשיו , אני החברה היחידה שלך , היחידה שאותה את צריכה לרצות .
יש לי נקודת חולשה . אסור לנו לספר על כך לאף אחד ! אסור שאף אחד יגלה ! לאף אחד אסור לשבור את המעגל שיצרתי סביבך .
אני יצרתי אותך , את רזה , מושלמת !
את שלי , ורק שלי .
בלעדיי את כלום .
אז ככה שאל תילחמי נגדי .
אני הבחירה הכי טובה שלך , ואני מנסה להחזיק את הדברים כמו שהם .
בכנות , אנה .
יום שישי , 25.12
בוקר ( 11:00 ) - מעדן [80] + קוקומן [90]
צהריים ( 15:00 ) - מעדן [80] + נשנוש מסריח של עוגה לא יותר ממאה עשרים . [120]
ערב ( 17:30 ) - מעדן [60]
סה"כ - 430 .
היום מורכב בעיקר ממעדנים כי יש לי דלקת גרון . לא מסוגלת לבלוע .. העוגה הייתה רכה בגלל זה אכלתי .
זהו אני כבר לא רעבה אז זה סבבה .. ולאכול ככה סתם אני לא אוכל כי כואב לי , מאוד .
העברתי חצי מהיום במיטה רועדת ומתפתלת מכאבים , משהו זה בטוח שרף ( הפאטתיות , אני יודעת .. )
| |
" ואתה , תמשיך לחייך , כי אין ברירה
ולחיות את העולם שלך "
נמאס לי כבר מהמסיכות האלה . כל יום מסיכה חדשה .. ועד שאני כבר נשברת אז לא מבינים מה עובר עליי . יש לי פגישה עם הפסיכולוגית שלי שבוע הבא , דיי כמה כבר אפשר . אני חייבת לדבר עם מישהו . לא על הה"א , כי אין לי כח שיתחילו להתערב לי , אלא על כל החרא שמציף אותי בזמן האחרון . הסכמתי לצאת עם ידיד שלי שבוע הבא למסיבה של חברים שלו .. שלי .. למסיבה. אני מקווה שאני לא אתחרט ברגע האחרון ובאמת אצא ואנסה להשתחרר קצת , לפחות קצת . קמתי עם כאב גרון לא נורמלי , כאילו באמת אחד רצחני . אני בקושי יכולה לבלוע , עזבו אוכל , אני לא יכולה לבלוע רוק ! אכלתי דוגרי כי הכריחו אותי היום .. אחרת הייתי מצליחה להחזיק מעמד בלי אוכל כי פשוט זה כל כך כואב . פאק .
יום חמישי , 24.12
בוקר ( 11:00 ) - מעדן [80] + שוגי [80]
צהריים - X . כאב מידי.
ערב ( 19:20 ) - רצועות עוף + קצת אורז לא יותר ממאתיים [200] + מעדן [60] כי פשוט שרף לי הכל והייתי חייבת משהו קר להרגיע את הכאב .
סה"כ : 420.
קנדלה וטראנו המדהימה .
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Another One.