| 12/2009
Quien es feliz ? siempre tratando de gustar..
Comprendo que le temas al espejo
Lo miro de reojo igual que vos
Que esto no es lo suficientemente firme y curvo
Y esto aun no esta del todo plano Comprendo que le temas al verano
Septiembre me preocupa como a vos
La histeria de llegar a enero
Para gustarle al mundo entero
Para gustarle al rubio escultural
¿A quien queremos enganar? Si al final, nadie le escapa al tiempo
Si al final, solo trasciende lo que sos
¿Quien es feliz?
Siempre tratando de gustar
La vida no me va a esperar
...La vida no te va a esperar Entiendo que te indigne el nuevo aviso,
A mi me pone en llamas como a vos
Amo de lo agradeciendo su belleza a un yogur
Y a vos, que no te cierran tus medidas
Entiendo que te sientas aturdida
A veces me confundo como vos
El ultimo bocado activa, la culpa que traes escondida
Y si ese chocolate te vencio
Tal vez deba salir por donde entro Si al final, nadie le escapa al tiempo
Si al final, solo trasciende lo que sos
¿Quien es feliz?
Siempre tratando de gustar
La vida no me va a esperar
La vida no te va a esperar Si al final, nadie le escapa al tiempo
Si al final, solo trasciende lo que sos
¿Quien es feliz?
Siempre tratando de gustar
La vida no te va a esperar
La vida no me va a esperar Entiendo que te sientas aturdida
...A veces me confundo como vos
אני מבינה שאת חוששת מהמראה
אני מסתכלת עליה בעין בוחנת בדיוק כמוך
זה לא מספיק מוצק ובמקום
וזה עדיין לא כמו שצריך.
אני מבינה שאת חוששת מפני הקיץ
ספטמבר מדאיג אותי בדיוק כמו שאותך
ההיסטריה של להגיע לינואר
בשביל למצוא חן בעיני כל העולם
בשביל למצוא חן בעיניי הבלונדיני השרירי
על מי אנחנו מנסות לעבוד ?
אם בסופו של דבר , אף אחד לא יכול לברוח מהזמן
אם בסופו של דבר , את רק צריכה לשדר את מה שאת
מי יכול להיות מאושר?
כשהוא כל הזמן מנסה למצוא חן
החיים לא יחכו לי
החיים לא יחכו לך...
אני מבינה שהפרסומת החדשה מבישת אותך
לי קורה בדיוק אותו הדבר
הדוגמנית מודה על היופי שלה ליוגורט
ואת , המידות שלך עדיין לא נסגרות
אני מבינה שאת מרגישה מוטרדת
לפעמים אני מתבלבלת בדיוק כמוך
הביס האחרון מפעיל , את האשמה שהחבאת
ואם השוקולד הזה ניצח אותך
אולי הוא צריך לצאת מאיפה שהוא נכנס..
אם בסופו של דבר , אף אחד לא יכול לברוח מהזמן
אם בסופו של דבר , את רק צריכה לשדר את מה שאת
מי יכול להיות מאושר?
כשהוא כל הזמן מנסה למצוא חן
החיים לא יחכו לי
החיים לא יחכו לך...
אני מבינה שאת מרגישה מוטרדת
לפעמים אני מתבלבלת כמוך..
לשיר קוראים 90-60-90 , למעוניינים.
תרגמתי את השיר מספרדית..כמובן שבספרדית הוא נשמע יותר יפה ( כמו כל דבר ) אבל העיקרון הוא אותו עיקרון.
כנראה שהשיר הוא מארגנטינה ( לפי המבטא ) ואצלהם ספטמבר זה אביב וינואר כבר קיץ אז בגלל זה השמות של החודשים.
שיר נכון , בסופו של דבר. אף אחד לא יכול להיות באמת מאושר אם הוא כל הזמן מנסה למצוא חן.. אבל לספר לכם את האמת ? לא הצלחתי להיות מאושרת גם כשלא ניסיתי . אני יכולה לצאת בהצהרות יפות מפה עד להודעה חדשה ש"אני זאת אני , אז תקבלו אותי " , ואני יוצאת בהצהרות כאלה לא פעם..אבל זה לא בדיוק נכון . אני זאת אני , ואני לא מקבלת את עצמי . אז למה שאתם תקבלו אותי , אה ?! טפו טפו טפו , בלי עין הרע , אני מתחילה לראות שינויים..הירידה , קטנה ככל שתהיה , מורגשת . המכנס פחות צמוד , החולצה יותר רופפת וההרגשה הכללית יותר טובה . אני יותר מטפחת את עצמי , את החדר שלי , שוב השאיפה הזאת לשלמות .. שוב הפרפקציוניזם שבי תופס כח . בינתיים טוב לי , לפחות כלפיי חוץ . ההורים פתאום מעירים שהתחלתי להתלבש יותר טוב , וזה נכון ! כי אני מרגישה יותר טוב עם עצמי .. אז אני מרשה לעצמי . פתאום אני מוציאה מהארון כל מיני בגדים ישנים שלא לבשתי כבר מלא זמן ומוצאת להם שילובים חדשים..דווקא יוצא נחמד ! השיער , האיפור , האקססוריז..פתאום הכל כל-כך חשוב לי . דברים שעד לפני שבוע (!) כן , שבוע , לא היה לי כל-כך אכפת מהם . שבוע של כמעט הרעבה ( 350-500 ) ביום , והוופ , תראו איזה שינוי במחשבה . גאד . ירדתי אולי קילו , אולי טיפה פחות .. אבל ההרגשה .. שווה הכל , באמת .
טוב לי , הרבה יותר טוב לי לשבת בבית קפה , להזמין סלט , ולהרגיש נשית..להרגיש עדינה , שבירה , כוסית אם תרצו , מאשר לבלוס פלאפל . באמת .
כלפיי חוץ אני מנסה להשתנות . ולא רק פיזית . התחלתי להיות יותר אדיבה לסבים ולסבתות שלי , להורים , לאחיות.
אני מנסה להפוך את עצמי לאדם טוב יותר , באמת . זה לא משנה שבפנים לפעמים אני נרקבת , מותר לי . העיקר שאחרים לא יראו .
הרגשתי היום כל-כך טוב עם עצמי . אני רצינית . נסעתי עם סבאסבתא לסיבוב .. תערוכה כלשהי ומסעדה . עזבו שזה לא היה הדבר הכי מעניין בעולם , כן ? אבל הם הרגישו טוב !
הם יצאו מהבית , אכלו בחוץ , העבירו יום שבת עם הנכדות שלהם . אני בטוחה שזה הביא להם סיפוק , בטוחה . ומה זה עלה לי ? כלום. אז כן השתעממתי קצת פה ושם , אבל רק לחשוב על האושר שהם מרגישים , שווה הכל , באמת.
בקיצור , בנימה אופטימית זו , אני מסיימת את הפוסט , בתקווה לעוד ימים רבים שבהם אני ארגיש טוב , מועילה , שווה ..
יכול מאוד להיות שמחר שוב אני אתבכיין על החרא חיים שיש לי , כן ? אבל ננסה לחפש את חצי הכוס המלאה.
הלכתי ללמוד למבחן הענקי שיש לי מחר , שלא הספקתי ללמוד אליו כל החופש . ולא שעשיתי משהו מיוחד..
יום שבת , 19.12
בוקר ( 11:00 ) - מעדן [80] + עוגי [80]
צהריים ( 14:30 ) - סלט במסעדה. עם בולגרית . יותר מ-200 ? נגיד 250. וזה בהגזמה. [250]
ביניים ( 16:00 ) - קפה [30] + תפוח [60]
סה"כ : 500 . בול . אני חושבת שיצא טיפה פחות .. אבל ניחא . 500 . אם אני אהיה רעבה אני אעשה מרק שזה 60..אז מקסימום 560 היום . סבבה ? סבבה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Another One.