| 12/2009
שתיים בלילה..
אני יושבת לי ולא עושה כלום , במקום לישון .
יש לי מחר מבחן איזה שעתיים רצוף אם לא יותר , יום ארוך ארוך בבית הספר המסריח הזה , אני צריכה לקום מחר יחסית מוקדם ו..אין לי כח לכלום . מכירות את ההרגשה הזאת של " אין כח לכלום " ? אוקיי , אז זה מה שקורה לי . אני בקושי זזה , ואני לא כ"כ בטוחה שאני רוצה לזוז . בא לי להישכב במיטה ולישון חצי שנה . ואז לקום . לקום רזה . אווח , כ"כ בא לי . אבל זה לא ריאלי , לא הגיוני , אני יודעת . יש חיים בחוץ ואני צריכה לחיות אותם , לצערי . אין לי כח , באמת , נמאס לי להילחם כל הזמן . ולא רק במשקל , בכללי . עצוב לי , בודד לי , ואף אחד לא מבין אותי . אף אחד . אני מרגישה אוויר , פשוט אוויר .. ובקרוב , טפו , טפו , טפו , אני גם אראה ככה . רזה , דקיקה , עדינה , שבירה ..
2 בלילה ואני רעבה . אני במחזור . אבל מחזור מוזר .. בקושי יוצא לי משהו . ממש קצת .. אני חושבת שזה בגלל שאני לא אוכלת . אני מפחדת לאבד אותו שוב , ממש מפחדת . אבל מה לעשות ? אני לא רוצה להעלות בכמויות של האוכל , לא רוצה . או שכבר לא יכולה ..
אנה הזאת , כזאת ממכרת . את יכולה לחיות בלעדיה שנה ופתאום " בופ " , מספיק חודש בשביל שהיא תשתלט עלייך לחלוטין , שוב ..
אני מרגישה עצמות בריח , עצמות האגן מתחילות לבלוט .. אבל רק למגע . גושיי השומן עדיין מכסים אותן . אני מסתכלת במראה ורואה שומן . האירוניה היא שאני רואה את עצמי יותר שמנה ממקודם , אבל אני יודעת שירדתי . אני מרגישה בבגדים , במישוש . זה רק מראה ששוב הראייה שלי מתעוות , שוב . אני חייבת למצוא משקל ולהישקל , חייבת . אבל איפה ? לבקש מאבא זה יראה חשוד מידי .. למרות שהוא חושב שאני כזאת שמנה שהוא בחיים לא יאמין שאני מסוגלת לחזור לזה , אני יודעת .
לא רוצה ללכת מחר לבית הספר , לא רוצה . אבל יש מחר מבחן , אני חייבת . אני לא מסוגלת יותר , אני מתפוצצת .
סקיני איז הפינס , לא נכון . הרזון מהווה אמנם חלק גדול מהאושר אבל לא את כולו . ברור שכשאני אהיה רזה ( ואני אהיה .. ) אני ארגיש יותר טוב עם עצמי , אבל מי מבטיח לי אושר , אה ? אווופ .. אני מרגישה כ"כ לבד , כ"כ אומללה , כ"כ כלום ..
נראה לי אני אפרוש לישון . מחר אני אעדכן תפריט . מחר יום חדש . אבל האם משהו ישתנה ? כל יום נראה בדיוק אותו דבר כמו הקודם לו , שום דבר שונה .
עצוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Another One.