אנא ביחרו את הכוסית המועדפת עליכם. שילחו אס-אמ-אס עם הסיפרה 8 לטלפון של הפיצה, ואולי תזכו בפרסים מרהיבים (ואולי לא). אזהרה: חוץ מהעובדה שהן יושבות על עב"מים ירוקים, הן גם נמסות מהר מאד (ועשויות סוכר!).

בסמינר המדצ"ים פגשתי מישהי שלא אשכח להרבה מאד זמן*- הרי זו שחר הכוסית! שחר חובבת צהוב (מה שמזכיר לי שמאיה אלרגית לצהוב) וסגול לילך. היא מתה על שווארמה ירושלמית ותקועה יותר משש וחצי שעות כבר באוטובוס.

חה! אפילו אונו כבר בבית, כך נמסר לי ממקורות מוסמכים שחל עלי איסור לפרסם את שמם. למרות שמימי לא התנחלתי באונו, אני בטוחה שהמקום הרבה יותר מגניב משכונה נידחת באל קוץ...או שעדיף לומר בשווארמה של איזה חיים עירקי?

וחוץ מזה, אני בטוחה שכל מחוז דרום יגיע הביתה לפני הכוסית, הרי הכוסית עדיין מבררת איפה זה הר תבור ומה לעזאזל היא איבדה שם.

עצירה פתאומית : אם לא הבנתם כנראה שאתם לא עייפים כמוני, או שפשוט אתם בהכרה מלאה.

בא לי ממש עוגיות. כן, אני משתפת את הציבור הרחב (וגם הרזה) בדאגות הכי גדולות שלי בקשר למזרח התיכון. אני חוששת לגורלן של הקורבנות במטבח, הן תטרפנה באכזריות! הא!

כמה טוב להיות בבית?

אמ, לא ממש.

אני מעדיפה לחזור ליער המלא ג'וקים, עקרבים, חרגול אחד, צרצרים ירוקים, נמלים ונמלות בכמויות, אוכל מזוהם של איתן קירה, מזרונים שנראים ונשמעים כמו גבנ"צ, ובעיקר חוג שמונה מגניב אחד!

היער נטול הפיצה!

טוב נו, מה אכפת לי, כל כך מגניב שם שהמחסור העז בפיצה כמעט בלתי מורגש...

ווווואם כבר מדברים על פיצה אז שיהיה-

בתאבון לכל ילדון מאיתנו קן זכרון!

חוג 8 שיגועים שיגועים

 שיגועים!

* פגשתי כל כך הרבה אנשים מדהימים ומגניבים שאין סיכוי שאשכח ואשמור איתם על קשר. אבל בכל זאת, שחר הוא הכוסית הכי צהובה בעיר