אצלנו במשפחה יש מנהג נורא מיוחד. ברגע שאחד מהילדים מגיע לגיל 15, הוא מקבל מגירה בחדר שלו עם מפתח עם העתק אחד - בשבילו.

המנהג הזה עבר בכל המשפחה.

נראה לי שזה התחיל מהסבים שלי, עבר לאבא ועכשיו שזה כאן אצלי.

כשלאח הגדול שלי [שכרגע הוא בן 19, בצבא] חגגו 15, הוא קיבל לחדר שלו שידה עם 3 מגירות, והעליונה עם מפתח.

תמיד הוא היה נורא מסתורי בקשר למגירה הזאת, לא נתן לאף אחד לראות מה יש בה, ואפילו כשאני ואחי הקטן ניסינו לנענע את השידה כדי לשמוע מה יש בפנים, הוא היה צורח עלינו. לבסוף הוא יצא נקי והראה לי את תכולת מגירתו:

# אוסף מצתים מיוחדים שהוא והחברים הסטלנים שלו קנו

# המון קופסאות סיגריות של L&M

# כמה קונדומים לא משומשים

# ואפילו חוברת פורנו, למקרה שיהיה הפסקת חשמל

כמו שאתם רואים, נער מתבגר נורמלי.

המון פעמים אני ביקשתי מההורים שלי שיקנו לי גם מגירה כזאת, שאוכל להחביא שם מלא סודות שלי,ודברים שאחרים לא יודעים עליי.

בגיל 15 וחצי בדיוק קיבלתי גם מגירה כזאת, רק שהיא הייתה יותר משוכללת כי היא הייתה מחוברת לשולחן-מחשב החדש שקנו לי לחדר, ולא היו בה 3 מגירות, אלא 5, וכמובן, העליונה עם המפתח.

בהתחלה התלהבתי נורא ושמתי שם דברים סתם כדי שהיא לא תישאר ריקה. אבל הזמן עבר, ועבר, ועבר..

וכעת אני עוד חודשיים כמעט בן 17.

המגירה לא נשארה ריקה, תמיד שמתי שם דברים שבהחלט לא היו מוזרים..

שמתי שם את הארנק שלי, תעודת הזהות שלי, דיסק און קיי, ואולי מדי פעם גם סתם תמונות.

כמו שאתם רואים, נער מתבגר רגיל.

אבל היום יצא לי לחשוב על כל הסיפור הזה, על כמה שרציתי מגירה משלי שאף אחד לא ידע בכלל מה נמצא שם...

מכל ה"חושבים" שעשיתי עם עצמי, הגעתי למסקנה אחת פשוטה שהאמת שתמיד ידעתי על עצמי:

אני נטול סודות.

אין לי סודות או דברים מעניינים שאני יכול לשים במגירה, אני לא מעשן, שותה או לוקח סמים.

אני לא התלמיד הכי גאון בבית הספר, אבל בטח שגם לא הכי טיפש.

אני אומר תמיד מה שאני חושב, ולא מעניין אותי מה אחרים חושבים עליי.

אני בן אדם מניאק ואגואיסט, אבל עדיין מתחשב ועוזר כשצריך.

אין לי סודות שאוכל לשים במגירה הזאת, חוץ מאחד.

Marker.

עריכה - # תודה רבה למי שהמליץ. [לא כולל אותי כמובן..]