כן, יושבת על המיטה, וכותבת... לא יודעת מה, פשוט מוציאה את כל מה שיש לי בראש עכשיו.
לפחות אני יושבת עם חום של 36.9 ולא של 38.5, שתבינו; יום ראשון שעבר, 29.5.2011, הופעתי בקונצרט שנתי של הבצפר שלי, הופעתי ב-8 קטעים מתוך 16. על גיטרה, עם חום של 38 בערך, נכון שאני פשוט משוגעת? אבל אין מה לעשות, אני כבר כיתה ו' ושנה הבאה תיכון... ואנשים משגעים אותי כבר להחליט לאיזה תיכון ללכת, אחותי אומרת לי זה ואני רוצה אחר. אין לי כוח לזה, זה פשוט מחרפן.
אני רוצה להישאר ילדה, לא רוצה לגדול. זה איכסה. אני זוכרת שכשהייתי בת 5 כשגרתי עוד עם סבתא-רבא שלי ז"ל, העולם עוד היה כזה ענק, חשבתי שאני יכולה לעשות פשוט הכל, הכל! כן, פעם אחת גם כמאט נדרסתי כשרצתי אחריי אחותי כשהיא הלכה לזרוק זבל... אבל לא נורא. חיים, לכל אחד זה קורה.. (נכון?!)
לפניי חודשיים בערך, לא, פחות; חודש בערך, קראתי "מלך הגנבים" וממש אהבתי את הספר הזה, הוא פשוט גאוני. שלא לדבר על הסופרת, היא גם כתבה עוד ספר שאני אוהבת, "ארטמיס פאול", לא ממזמן יצא הספר החמישי בסדרה בעברית ואמא שלי לא רוצה לקנות לי ם_ם
לא נורא, נשכנע אותה עוד (:
וככה אני כותבת פה, לא יודעת למי... אולי סתם לשמיים, לאדמה, או אולי לאוויר...
שומעת מוזיקה יפנית שאני אוהבת, שיש שם רק כמה שירים באנגלית שדיי אהבתי.
האינטרנט נדפק, בקושי עובד, ואני כל הזמן מחכה שהוא יטען לי את הדף של הפלאש פלייר כי אני צריכה להוריד אותו, והוא המנייאק, כשנטען, לא מוריד.
ראיתם איזה חוצפה יש למחשבים כיום? XD
ניסיתי סתם לצייר משהו במחשב, עם תוכנת ציור שקוראים לה SAI וציירתי כאילו רק ליין ארט, ציירתי עם הטבלאט, והקווים יצאו לי ממש רועדים, כאילו אני מפחדת ממשהו..
אני לא יודעת ממה, אבל יכול להיות אני באמת מפחדת ממשהו מסוים.
ממה שהבנתי מהעיתונים בכמה ימים האחרונים גדעון סהר רצה לקצר לנו את החופש הגדול, נכון?
חוצפה לשמה.
המורים הם אלה שלא מלמדים טוב, לא הילדים שלא לומדים טוב.
נגיד; תקחו את יפן לדוגמא;
כמעט חצי שנה חופשים;
2 חודש חופשת קיץ
2 חודש חופשת חורף
ועוד אביב וסתיו כל אחד חודש
ועוד מלא חגים
(מצטערת אם טעיתי במשהו.)
ועוד ההישגים שלהם- אחת מהגבוהות בעולם.
עם אתם צריכים הוכחה, למי הטכנולוגיה הכי טובה בעולם? ליפן. וממה באה הטכנולוגיה? חוכמה של אנשים ביפן. ולמה הם כ"ח חכמים? כי יש שם אנשים נורמאלים, שמלמדים נורמאלי.
פשוט כבר אין לי כוח לעולם הזה. הוא חסר קסם,
משעמם ואין כבר מה לעשות בו.
אנשים, תמצאו לכם כבר חיים, צאו החוצה, לכו לטייל עם חברים, טיולים, שחקו עם המשפחה, מה אתם כל היום במחשב ובפלאפון?
רק אם אתם הולכים לבלות, בלי סמים ואלכוהול, טוב? (:
והנה הפוסט הזה קרב לסופו...
וכרגיל, ידעתי ששחכתי משהו חשוב!~
חזרתי~ ^-^
נראה שלכתוב את כל מה שיש בראש באמת מעלה את המצברוח, תודה, בננות~! D:
לא לזרוק ביצים על אנשים, זה לא יפה! וגם מגעיל~ ):
לילה טוב, וחג פסח שבועות שמח!!!
שלכם באהבה, מומו
ואני יושבת פה, וכותבת, 2:00 על השעון כמעט....
לפחות אני יושבת פה עם מצברוח מאוד טוב (:
וזוללת טופי D:
רעבה~
(עם ראיתם את הפוסט הזה, רק בבלוג אחר, מצטערת, הפוסט שלי פשוט לא יודעת מה קרה לו)
כינוי:
momo sama
בבלוג זה
בכל הבלוגים
