הבלוג של אבו אלמוג

בזמן האחרון רץ ברדיו ביצוע של גילה אלמגור ל"וידוי" של אלכסנדר פן. היא שרה את הבית הנוסף, שיודית (תכף נגיע...) לא שרה בדרך כלל, ושעד עכשיו לא הכרתי. וזה הולך בערך כך -

"הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדיך

וידעתי: המוות יבוא מידיך

ואני מחכה ומצפה לזיוו;

הוא יבוא פתאומי כגרזן על עץ יער,

או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער,

אבל לא מידי זר - מידיך יבוא."

וואלה!

זה שהבנאדם לא עמד בסטנדרטים של תקינות פוליטית של היום היה אפשר לנחש כבר מהבתים הראשונים -

"גם למוות אתה קיללתני לא פעם, וכתפי הקרות רעדו משמחה;". אבל יש שם איזו רומנטיקה בסיסית של מעילי הפשוט וציץ הוורד, ואתה איכשהוא יכול לצפות שהסוף יהיה טוב. זאת אומרת שהוא יקלל אותה למוות, אבל במקום לשנות את הסטטוס בפייסבוק, הם יצעדו חבוקים אל השקיעה. הבית הזה פשוט מאיר את השיר באור של קורבן / מקרבן, ושינאת נשים לשמה, שפשוט עושה לי חשק להעיף לפן בעיטה בשייח אברק שלו.

אז הפיתרון הוא לא להשמיע את השיר הזה. נורא פשוט. זה נכס צאן ברזל, והכל, אבל זה ממש ממש מצדיק רצח של נשים. נשים נרצחות כאן כמעט כל יום מכל מיני סיבות. רק לאחרונה קצב הנשיא את עונשו של גלעד שמן, שפשוט רצח את עינב, שלא רצתה יותר להיות חברה שלו. ממה שראיתי בטלוויזיה (ובסרט תיעודי מצויין של נילי טל לפני כמה שנים) הבית הזה הוא ממש הבית של עינב ז"ל. היא ידעה שזה יבוא מידיו.

בתזה שלי שהולכת ונכתבת יש הרבה הביטוס, ולאחרונה גם הגמוניה. לא צריכים להיות בורדזיאנים, או ממש לצטט את שנטל מוף או אנדריאה דבורקין או כל פוסט מרקסיסט פוסט סטרוקטורליסט, פמיניסט מהגל השלישי כדי להבין שהשירים האלה יוצרים תודעה ומצדיקים את מה שאסור להצדיק. אז לא להשמיע. וגם את היי ג'ו של ג'ימי הנדריקס, עם כל הכבוד, וגם "ניגון עתיק" די מפוקפק מהבחינה הזאת, אם נסתכל על זה כמו שצריך. "תעבור קנאתי שותקת ותשרוף את ביתך עליך" מה שמשותף לפן ולאלתרמן, פרט לכישרון החריזה, הוא ששניהם התייחסו לנשים שלהם כמו זבל. כולה צחקה בלעדיך במסיבת מרעיה. אז תעשה לה פרצופים בדרך הביתה באוטו. למה לשרוף את הבית? האמת היא שהשירים האלה נקראים פחות כמו שיר ויותר כמו הודאה במשטרה.

עוד מילה טובה אחת לזמר המזרחי (אי אפשר בלי, רענן שקד הקפיץ לי את הפיוז) - דווקא זוהר, שידע להיות שוביניסט לא קטן בחיים הפרטיים, בשיר "כבר חלפו הימים" לוקח מאוד קשה את זה שהבחורה הייתה בגיא עם אחר בחשאי, אבל במקום לבחור בפתרון האלתרמני / פני, הוא טוען שטוב לו מותו מחייו. זה לא שבסיטואציה הזאת מישהו צריך למות, אבל אם כבר - יש כאן דרך אלגנטית בלי שנאת נשים ובלי להטיף לרצח.

אז אני נורא מבין את יודית. למה להסתבך עם המין הגברי? עדיף להיות עם איזו קניוקית חביבה. איך שלא תסתכלי על זה את פחות מאויימת שישרפו את ביתך עליך, שמותך יבוא כגרזן על עץ יער, או כל הדברים הנחמדים שקוראים בעיתון. ואם כבר - שאפו על החשיפה. לא גילוי ממש מדהים ואף אחד לא נפל מהכיסא, אבל אם היה בנאדם אחד במדינת ישראל שלא ידע, אז עכשיו הוא יודע. וזה עוד סימן בדרך לנורמליות, בטהרן הקטנה שלנו, שזמרת מובילה יוצאת מהארון, ופשוט מדפדפים לאייטם הבא.