מאז תחילתו הבלוג הזה נראה כמו עמוד פרסומת ל"יס ראדוגה". אז עשרת קוראי (בניגוד לדן בן אמוץ, שטען כי יש לו שישה קוראים, לי יש רשימת מינויים! אבל המערכת לא שולחת להם מייל...) יצטרכו לסבול עוד אחד. אחרון, אני מקווה.
הערוץ מריץ בזמן האחרון פרסומת חביבה, המשודרת בכל ערוצי ה"יס", בה נראה זוג, גבר ואישה, רוסיים בעליל, מחליק על הקרח (זיהיתי היטב את המשטח במרכז קנדה במטולה, משם יצאתי עם סימנים כחולים אך באוגוסט...) בעודו מקשקש ברוסית על רומנטיקה מוסקבאית. כשהם מגיעים למרכז המשטח הם נופלים על התחת. הגבר מתחיל לקלל בעברית, שהוא גר ברמת גן ולא ראה קרח כבר עשרים שנה, והאישה משליכה את ה"שאפקה" שלה, וצועקת בעברית מהולה ברוסית "למען השם, מה זה הכובע הזה. לא לבשתי אותו מאז שהייתי בת עשר!". לאחר מכן הקריין שואל אותם אם הם רוצים לראות סידרה שנוגעת לחייהם בישראל, והם עונים פה אחד "יס!".
אהבתי את זה מאוד. זה אומר די הרבה דברים על החיים במדינת ישראל היום. על אותו ציבור של מיליון אנשים שחי כאן כבר עשרים שנה, אינם עוד ישראלים לחלוטין (וכי איזו ישראלית ראויה לשמה תלבש את ה"שאפקה"?) אך כנראה אינם כבר רוסים במלוא מובן המילה, על תת התרבות הישראלית-רוסית שקמה כאן, ובכלל מהי ההגדרה ל"ישראלי" ומיהו "ישראלי" לעומת "רוסי". אלו הן הרבה שאלות שאפשר לדון בהן, והפירסומת עושה את זה בצורה חיננית ביותר. הרוסים של הפירסומת הם פוטוגנים, דוברי עברית, רומנטיים וסימפטים. הם לא הסבתא הזקנה שאינה מדברת מילה אחת בעברית שאתה פוגש בתור לקופת חולים, או קהל המצביעים הרעבתני, זולל הערבים לתאווה, המצביע כאיש אחד לאביגדור ליברמן, אם לקחת רק שני סטראוטיפים כעורים ונפוצים של הציבור הרוסי-ישראלי (ועדיין, להמנע מכמה מהדוחים יותר). זה עושה לדעתי שירות מעולה לציבור הזה, אם כי זו, כמובן, לא כוונת התשדיר. את הסידרה עצמה, "מז'דה סטרוק" איני רואה, כי עלה בלבי חשד עמום (שאך התגבר עם קריאת הביקורות בעיתונים) שהמדובר במוצר שאינו חינני כמו התשדיר שמפרסם אותו, וחוץ מזה, זה מתנגש לי עם "היפה והחנון" בגירסה האמריקאית, שהעונה הרביעית שלה משודרת אף היא ביס.
אפרופו היפה והחנון - הגירסה האמריקאית, המהוקצעת, היא כמובן בית ספר לריאליטי, ומכניסה לכיס הקטן את כל מה שעושים כאן בארץ. פשוט להסתכל ולהיאנח. כך צריך לעשות את זה. בעונה זו הביאו המפיקים אטרקציה. חנונית וחתיך, שהצטרפו לחבורת היפות והחנונים. כמובן שהחתיך, המוקף ב"יפות" מחד, וחבורה של חנונים חסרי כישורים חברתיים מאידך, פצח בפעילות מינית סוערת בשנייה בה כבו האורות בווילה, בעוד שהחנונית לא שלחה את ידה אל רעיה החנונים. גם כאן יש אמירה. זה מעלה את השאלה, האם אכן הנשים הללו הן כה קלות להשגה? ואם כן, מה מונע מהחנונים להשיגן? שוב יש כאן משחק (גאוני לדעתי) בסטראוטיפים - האישה חסרת השכל המתמסרת מבלי לחשוב הרבה, אל מול החנון המתרכז בעולם משחקי התפקידים וגיבורי העל, שאינו מסוגל לצאת מקליפתו ולשלוח את ידו להשיג מה שנמצא בהישג יד קל ופשוט של אחרים. כרגיל, לא ניתן לדעת מה כאן פרובוקציה של ההפקה, מה עריכה מגמתית, ומה רגשות (ונוזלי גוף) אמיתיים. דוקטור בסוציולוגיה יוכל לעשות גם כאן עבודה קלה בדוקטורט על הבניית דימויים. אני קטונתי.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
