הבלוג של אבו אלמוג

הרמדאן השנה היה קשה מאוד, כך אומרים. הצירוף של החום הבלתי נסבל בחודש אוגוסט והימים הארוכים, שהסתיימו אך לקראת השעה שמונה, גרם בעייה של ממש למי מהמחזיקים בדת האיסלם שמצא לנכון לשמור על מצוות דתו.

ובכל אופן מצאתי עצמי אצל ידיד בעראבה, ובשעה הלא ראויה, שש בערב, בטרם שקעה החמה, אכלנו מכל טוב של ממתקי אל בטוף, ושתינו קפה שחור. או אז נכנס אל החדר ידיד משותף, ומתוך שלא רצה לנזוף בחברו, נזף בי - "מדוע אינך שומר את צום הרמדאן?". "אשמור ביום כיפור" הבטחתי לו, ושנינו ידענו שלא אקיים ההבטחה.

שאלתי אותו כיצד הוא מסתדר עם חודש אוגוסט זה, שבשישים ומעלה שנות חייו לא זכור לו חם כמותו. "בבוקר אני יוצא אל מטע הזיתים, עובד כל היום, וחוזר רק בערב, בשש בערב." השיב. "עדיין נותרות לך כשעתיים בהן עליך לשמור את הצום". "אני מתקלח, מקלחת ארוכה, ולאחר מכן מבלה את הזמן בהכנת סלט קצוץ". השיב. כשהוא מסתכל בשלוות נפש בכוס הקפה אשר בידי.

הרמדאן, לפי ידידי, הוא המבחן בו בוחן האל את מאמיניו, וככל שהמבחן קשה יותר כך תחושת הסיפוק של המאמין שעמד במבחן גדולה יותר. לו אך היה אלי ישי מאמץ גישה זו, ובמקום לנסות ולרמות את אלוהים (אותו האל עצמו של ידידי מעראבה, דרך אגב), עומד במבחן השנתי, ולא מנסה לקצץ ממנו באמצעות "שעון חורף לשבוע" באמצע הקיץ... ואני תוהה, איזה סבל קשה יותר. סתם להתחיל את שעון החורף באמצע הקיץ כמדי שנה, או להתחיל אותו, לחזור אחרי שבוע לשעון קיץ, ולאחר מכן שוב לשעון חורף (כפי הצעתו ההזויה האחרונה של שר הפנים שלנו)? והכל בשביל לקצץ קצת מהצום. לא יפה אלי. תאר לך כמה ילדים נוספים תוכל לגרש אם הפקחים של משטרת ההגירה יעבדו בזמנים נורמליים ולא יגיעו לעבודתם כשהשעון הפנימי שלהם משובש, דבר שוודאי יפריע לעבודתם.

עוגיות הרמדאן הן אך וריאציה על מספר מרכיבים - גבינה, מהסוג ששמים בכנאפה, מי ורדים, בצק עלים וקטאיף. רק ברמדאן ניתן להשיג את מלוא המגוון, וזאת בשל התחרות הרבה, שאין כמוה במהלך השנה. ידידי נשבע בשמו של אל באטוף מכפרו, עראבה. אני מצאתי גם שקונדיטוריה מסאד בסח'נין נותנת שירות אדיב ומגוון מעולה, שלא לדבר על טעם משובח. כאשר הייתי באל-בטוף שכנע אותי המוכר לצאת, ולשוב כעבור כחצי שעה, שכן יש לו משהו טוב על האש. הכנאפות האלה מעולות רק כשהן טריות, בתוך שעה מרגע שהן יוצאות מהתנור (אחרי כן הן רק טובות מאוד. אבל אל תעזו לאחסן במקרר ולחמם במיקרוגל. זה פשע!) אציין גם שלא הייתי הלקוח היהודי היחיד. מן הסתם יצא שמה של הקונדיטוריה למקומות רבים.

מכיוון שאיני יודע אם אשוב ואדרש לנושא זה, אני מצרף כאן ברכת חג לקוראי המוסלמים (אני יודע שאין כאלה. זוהי פיקציה) לרגל עיד אל פיטר הבא עלינו לטובה - كل عام وانتم بخير כול עאם ואינתום בח'יר!