הבלוג של אבו אלמוג

פעם, כשהיינו קטנים, היו שולחים שנות טובות בדואר. זה דרש מאמץ מסויים, ללכת לחנות, לקנות שם שנות טובות, לכתוב מסר אישי, ללכת לסניף הדואר, להדביק בול ולשלוח. אחר כך היינו מחכים לראות מי שלח לנו שנות טובות, ואם היה מישהו ששכחנו היינו רצים מהר ושולחים גם אליו.

היום המכשירים הסלולריים, המיילים והפקסים מדברים ביניהם. החלפת ה"שנות טובות" הפכה למעבר אלקטרוני של ביפים, שבינו לבין פעילות שבה אדם מברך את חברו שתהיה לו שנה טובה אין ולו דבר. אם קיבלת ממני SMS או מייל, זאת לא ממש אומרת שאיכפת לי ממך. זאת רק אומרת שאתה ברשימה אלקטרונית של המיילים או הטלפונים שלי, ושממש התאמצתי לכתוב ברכה של שתי מילים, שמיועדת לרשימה של מיליונת'לפים אנשים, וללחוץ "SEND".  בנוגע ל-SMSים, בכל ראש השנה ופסח אותו סיפור. השנות טובות יוצרות פקק אסמאסי, ומגיעות בשעות לא סבירות בלילה. בשנים קודמות הטלפון עוד צילצל ליד המיטה שלי בשתיים בלילה עם SMSים מאנשים ששלחו אותם בשעות הערב לתומם, וזכו לכך שאאחל להם מתוך שינה שלא יזכו לראות את השנה החדשה. השנה פשוט כיביתי את הטלפון לפני השינה. אז ועדת פרס נובל בשטוקהולם, הנשיא אובמה שרוצה להתייעץ, או המג"ד הילל שרוצה לזמן אותי למבצע כיבוש טהרן, וכל מיני אנשים אחרים שיכולים להתקשר באמצע הלילה, מוזמנים להתקשר לטלפון הקווי. נכון, אי אפשר למצוא את השם שלי במודיעין 144, כי מישהו רשם אותי שם עם שם משפחה כפול, שלי ושל אשתי, אבל החיים קשים, וצריך להתאמץ אם רוצים להשיג משהו.

ככל שהמדובר במיילים, מנהג השנות טובות במייל אינו מזיק. מ-SMSים מרווחים רק האנשים הרעים, השמנים והעשירים בחברות הסלולריות. מהפקסים מרוויח חיים סבן, שעד כמה שאני יודע הוא הבעלים של גרעין השליטה של בזק. אז הוא אדם נורא חיובי, עם רובוטריקים וכל זה, אבל הוא לא צריך גם את הכמה עשרות שקלים שעולים לי הפקסים. בעצם אולי הוא צריך אבל אני צריך אותם יותר.

אז השנה החלטתי בלי SMSים. בלי הפקסים אי אפשר כי זה ביזנס, ומה שאני משלם לסבן מנכים לי ממס הכנסה. אז אני כותב כאן את הבלוג, ומפרסם אותו בפייסבוק. אני מאחל לכל מי שמגיע לכאן שנה טובה. זה הרבה יותר אישי מ-SMS, או ממייל.

אז לכל מי שהגיע לכאן (יש שלושה קבועים, אביעד, אורי ואמיר... אבל גם לכל השאר) - שנה טובה.

אני מאחל לכולם שנה מאושרת, שנה של אושר, עושר ובריאות. אני מאחל גם שזו לא שנה שתתחיל עם גירוש של ילדי עובדים זרים. אני דורש רק טוב לעולם כולו, ולאנשים הקרובים לי והיקרים לי, ובאי הבלוג הזה ביניהם. שתהייה לכולכם שנה טובה!

כאן יש תמונה ממש מאמממת שמצאתי  במחשב שלי, שיכולה להחשב ל"שנה טובה". אני מאחל לכולכם שתהיו כמו בתמונה הזאת כל השנה.