הבלוג של אבו אלמוג

גמר של תכנית ריאליטי ישראלית. שני מתמודדים עומדים על קו הגמר. השופט העממיקו כבר בחר את המועמד העממיקו, והשופטת הצעירה בחרה את המתמודדת הצעירה. עכשיו רק נותרה ההחלטה הקובעת של השופט בעל הסטנדרטים, המתפלסף, המוזר קצת, המפחיד קצת. וזה, בדרכו, מתפלסף.

והנה המתמודד העממיקו מביט למרום. מגלגל עיניו לשמיים, ואז עוצם אותן בכוונה גדולה, ומשפתיו בוקעת תפילה חרישית. ייתכן אפילו 'שמע ישראל'.

שנייה לאחר מכן מודיע השופט בעל הסטנדרטים על זכייתה של המועמדת הצעירה.

מכאן עולות כמה שאלות:

* מה הוא בדיוק חשב? שברגע האחרון יהפוך השם את לב פרעה?

* ואם כן, מדוע לא התקבלה תפילתו? האם זה בגלל שאייל שני חזק מאלוהים? האם זה בגלל שלאייל שני אין אלוהים? האם זה בגלל שאייל שני לא מדבר עם אלוהים? האם אלוהים ייעץ ואייל שני דחה? האם אין קשר בין התפילה ובין ההכרעה של אייל שני?

* ואולי אלוהים לא מסתכל בערוץ 22? ואולי הוא העדיף לראות ערב זומבים ביס 2? היה זומבילנד. יופי של סרט, וודי הרלסון מצחיק והבחורה חתיכה. אם אני אלוהים, הייתי הולך על זה.

אז ככה, אלקנה. שמע. חודשיים שלמים בישלת בתכנית לא כשרה לעיני כל עם ישראל. יש לזה שם מאוד לא יפה - חילול שם שמיים ברבים. מי שבאמת איכפת לו ממה שלהוא, שם למעלה, יש להגיד, לא היה עושה את זה. אז לא צריך ללכת ממש לפילוסופיה של שכר ועונש וטעמי המצוות. הרעיון הבסיסי שכל רב יסביר לך הוא מי שמשתין על הקדוש ברוך הוא בקשת (תרתי משמע), הקדוש ברוך הוא לא כל כך ישמח להיענות לו. זה אלף בית של יהדות. זה לא ישו שרק יושב וסופג ומבקש עוד, ואז מוחל. זה אל אלוהי הנקמות, אל נוקם ונוטר. את סדום ועמורה הוא הפך על פחות מזה. רק לפני שישים שנה הרג לנו שישה מליון בשואה, ואיתו אתה מתעסק?

בקיצור, מה שהיה שם זה לא יהדות. זה פניה יותר קמאית לאיזה סוג של אלוהות שבטית, עמוד טוטם וירטואלי, נוסח בשבקין המקועקע (עוד פעם נו נו נו גדול, ואם אתה מסתובב כך חצי עירום בפריים טיים, זה ממש כמו לבשל לא כשר בפריים טיים!) הזועק "שמע ישראל" לפני ההכרעה שלו בגמר של הישרדות. הוא זכה, דרך אגב. ואתה אפילו יותר נחמד ממנו! ואולי גם זה לא. אולי זה סימון שבתכנית שכל כולה מוקדשת לסטיריאוטיפים, להבדלי מעמדות ועדות, לאמירות על סף הגזענות ומעבר לו, פשוט סימנת את עצמך שוב ושוב כשייך לקבוצה סוציו אקונומית מסויימת. משם כבר יותר קשה לצאת, בטח אחרי שהפנמת את כללי המשחק, והפגנת קבל עם ועדה את דבקותך בהביטוס באותה תפילה חרישית.

אוהבים אותך, אלקנה. תמשיך לכבות שריפות. תמשיך לבשל. אל תיקח ללב. החבר'ה בתחנה אוהבים אותך. וגם אלוהים. יש לי דיבור איתו. הוא אמר לי שזה שהרוסיה זכתה זה חטא גדול, ועוד ארבעים יום ונינווה נהפכת. לפעמים זה עובד כך, אתה יודע. תקרא תנ"ך.