הבלוג של אבו אלמוג

ג'ינג'יות קשוחות ועצובות עושות לי את זה. על המסך כמובן. בתחילת שנות התשעים התאהבתי עד ייאוש בשתיים מהן. ג'רלדין סומרוויל ששיחקה את ג'יין פנהליגון הנפלאה ב"המפצח" (זה לא ממש מדהים איך שהיא בוחרת את רובי קולטריין השמן הציני עם הנטייה להרס עצמי, שגם זקן ממנה בעשר שנים? כאילו, תקווה לכל השמנים הציניים בעלי הנטייה להרס עצמי באשר הם!) ובמליסה ליאו ששיחקה את סרג'נט קיי הווארד הג'ינג'ית והקשוחה לא פחות ב"רצח מאדום לשחור". אבל מה שיש לי ממש בבית הוא יותר קשוח וגם תופס פושעים אמיתיים, ואחת לכמה זמן, כשבא לה, היא גם צובעת לאדום, אז אני לא מתלונן, ובכל אופן יש לי פינה חמה בלב לעלמות סומרוויל וליאו.

ליאו זכתה הערב באוסקר שחקנית המשנה על "פייטר" אחרי שנים שהתבזבזה והתבזתה בתפקידי גוויות ב-CSI ים למיניהם, וגם עשתה די בלגן כשאמרה את המילה הנוראית "פאק" בנאום קבלת הפרס, ואני אוהב אותה יותר בגלל זה.

אבל לא לשם כך התכנסנו כאן. ליאו, ילידת 1960, שיחקה בסרט את אמא של מרק וולברג, יליד 1971. ומצטרפת בכך לכמה ליהוקים תמוהים דומים, כמו אנג'לה לנסבורי ששיחקה ב"שליח ממנצ'וריה" את אמא של לורנס הארווי שהיה צעיר ממנה בשלוש שנים, ואת השיא השיג לורנס אוליבייה, שליהק לתפקיד אמא שלו ב"המלט" את איילין הארלי שהייתה בת 28 בעוד שהוא היה בן 41. המלט? אדיפוס. דרך אגב, גם מל גיבסון שיחק את המלט וקרא "אמא" לגלן קלוז המבוגרת ממנו אך בתשע שנים.

מה ההסבר? הייתי יכול, כרגיל, ללכת ללאקאן ושות', אבל זה קשקושים בשכל. שוביניזם גס, בצורתו הטהורה. זה הכל. הוליווד מלהקת גברים שאיך נאמר, נס ליחם, לתפקידי מאהבים צעירים ומלהקת לצידם כוכבות הצעירות מהן בעשרות שנים, אבל אישה רק מגיעה לגיל מסויים, וצוברת קמט ראשון בזווית העין וכבר זורקים אותה להיות "אמא".

אז הנה, לפני שיורידו את זה מטעמי זכויות יוצרים או אני לא יודע מה, הנה ליאו המקסימה אומרת פאקינג בפני כל העולם בטקס האוסקר. פאקינג וונדרפול!