לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אבו אלמוג


Dum spiro - spero

Avatarכינוי: 

בן: 56



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

4/2011

עיונים לתקומת ישראל


נובמבר 1944. המשרפות באושוויץ עדיין מעלות עשן. מזה כארבעה חודשים שהושמד עיקרה ומניינה של יהדות הונגריה, אחרונת הקהילות הגדולות שהועלו בעשנה של אושוויץ. מזה כמה שבועות שאנשי הזונדרקומנדו, נואשים, פוצצו את המשרפות, מרדו, ונהרגו עד האחרון שבהם. שבעים אלף אסירי המחנה, שארית הפליטה ליהודי אירופה, ממתינים לפקודה לצאת לצעדת המוות. הנאצים ממהרים להשלים את מלאכת השוחט בכל מקום בו טרם בוצעה. דרך יערות ונהרות צרפת ובלגיה מתקדמות בנות הברית המערביות, אך הסופה מתקדרת באופק, הטנקים של רונדשטט נאספים לקראת מכת המחץ שאמורה להכריע את המלחמה בארדנים. בהרי איטליה, על קו ג'ינג'יס חאן, לוחמים יהודים, תחת דגל בריטניה ודגל המגן דוד, כנגד הנאצים המגנים על הקו בחירוף נפש. המערכה קשה. אלפי יהודים, מיטב בני היישוב, נושאי סמל הבריגדה, מכים באוייב הנסוג, ומתקרבים אל קו נהר הסניו, עליו יילחמו הנאצים את מלחמתם האחרונה בחזית האיטלקית. הם אך רק חוד החנית. בני היישוב התגייסו ברבבותיהם. מי לבריגדה, מי כטייס, כנהג, כחפר, והבנות - ל-ATS. כל אחד תורם ככל יכולתו להכות באוייב זה, שטרם נודע כמוהו. וכולם תחת דגל היוניון ג'ק.

 

ובתל אביב יושבים כמה דגנרטים וזוממים לרצוח את צ'רצ'יל.

 

מה קיוו להשיג בזה, אין לדעת. הרי צ'רצ'יל היה המנהיג הלא יהודי הציוני ביותר שהיה אי פעם, עד ימינו. לא יחלוף זמן רב ויוחלף באטלי ובבווין, שיראו בדיוק לאנשי היישוב מה משמעות ממשל בריטי עויין ואנטישמי. אבל צ'רצ'יל?

 

אלפיים שנה לקח לעמנו להתנקות מהאישום ברצח אותו אחד, שנצלב בחג הפסח. אבל זה לא מספיק. צריך לחדש את המינוי. צריך לארגן עוד קדוש מעונה שיהרגו היהודים.

 

בנובמבר 1944 עמד העם היהודי בעיצומה של השואה, אבל על סיפו של הנס. והנס לא היה מובן מאליו. לא היה ברור. היה צורך במאמצים גדולים להביאו. ובקורבנם של ששת המיליונים שעלו בעשן המשרפות באושוויץ ובטרבלינקה. וכל זה יכול היה להילקח ולהיות לאין בשל החלטה של שלושה יושבי קרנות בתל אביב.

 

בפוסט הקודם, בהקשר של ג'וליאנו מר, כתבתי על כך שהסכסוך מוליד תרבויות שוליים קיצוניות ורצחניות, וחייבים להמשיך ולשאוף לשלום עם הרוב השקט, הרוצה בשלום. אבל באמת, הרי מערכת החינוך שלהם מקדשת את המחבלים המתאבדים ופיגועי ההתאבדות. איך אפשר לדבר איתם? אז זהו, שהם לא לבד. גם לנו יש שאהידים משלנו.

 

אין צורך לחשוב מה היה קורה אילו הצליחו אותם נבלים מהלח"י במזימתם להרוג את צ'רצ'יל. ניתן לראות מהו שעשו, מהו שהם מתגאים בו עד היום, ועל איזה ערכים מתחנכים ילדינו בבתי הספר תחת שרי החינוך מהזרם המקדש את מעשיהם של אותם נבלים.

 

שלמה בן יוסף, ראש וראשון לעולי הגרדום - נתפס לאחר שירה מן המארב באוטובוס ערבי.

מאיר פיינשטיין - נתפס לאחר שהניח פצצות בתחנת הרכבת בירושלים.

אליהו חכים ואליהו בית צורי - נתפסו לאחר שהתנקשו במושל הבריטי לורד מוין.

 

במה נבדלים אלו מכל מפגע אחר? במה נבדל בן יוסף מכל ערבי היורה על רכב יהודי בשטחים? במה נבדל פיינשטיין ממי שהפעיל את המטען בתחנת האוטובוס בירושלים לפני כשבועיים? במה נבדלים חכים ובית צורי מהמתנקשים ברחבעם זאבי?

 

לטובתם ניתן לומר רק שכשלו במזימתם בנוגע לצ'רצ'יל שיכולה הייתה להביא לעמנו אסון ולמנוע את קוממיותנו, שלא כממשיכי דרכם המחבל המתאבד ברוך גולדשטיין ויגאל עמיר יבדלאבמעבהשטפ"ב (יבדל לחיים ארוכים בתא מבודד עם ביקורי התייחדות של טרימבובלר פעם בחודשיים), שמזימתם צלחה והביאה עלינו אסון ומאות הרוגים.

 

למה אני מכביר מילים על העניין הזה עכשיו? יום הזכרון מתקרב, וביחד עם העלאת זכרם של אלו שמסרו חייהם על תקומת ישראל בגבורה, במסירות נפש, יועלה גם זכרם של אותם מפגעים, הם יוצגו כמופת שיש לפעול לאורו. חיילים יניחו זר מטעם הרמטכ"ל על קברם. שמם יועלה בעצרות ברחבי הארץ. ממש רחוב דלאל מוגרבי ברמאללה.

 

כשם שעל החברה הפלסטינית להתנער מהמחבלים המתאבדים שהוציאה מקרבה, ממורשתם ומדרכם, כך עלינו להתנער מאנשי הלח"י שלנו.

 

נו... עוד משהו קטן שלא ילמדו את הילדים שלנו בבית הספר. אני מנסה לנחם את עצמי בכך שאף אחד מהם עדיין לא שמע על פיינשטיין ובן יוסף, על חכים ובית צורי. הם ילמדו את השמות האלה לבגרות, יפלטו אותם כשם שקלטו אותם, וישכחו. תרבות הצריכה תגבר על תרבות המחבלים המתאבדים. אחד עשר בני שבט מריקודו הם קליטים יותר, נראים יותר ומשפיעים יותר מאחד עשר עולי הגרדום. אלו האפשרויות. מריקודו או בן יוסף. עד מה שפר עלינו גורלנו שראש ממשלתנו מאחד את שתי התרבויות כאחת, גם באורח חיים נהנתני ראוותן ובזבזני כאחרון הסלבריטאים לרגע יוצאי בית האח הגדול, שבט מריקודו או כוכב נולד - אבל עם הרבה פחות כשרון במה שזה לא יהיה שהסלבריטאים עושים, והרבה פחות חן, וגם עומד בראש מפלגתם ההיסטורית של אנשי האצ"ל והלח"י. אנשי ההוד וההדר, גוב הרקבון והעפר. טוב, אם הם חשים איזה תחושת החמצה על זה שהם פיספסו את ההזדמנות להפוך אותנו למצורעים בינלאומים בזה שלא הצליחו לרצוח את צ'רצ'יל ולהפוך אותנו למצורע העולמי, אז הוא עובד חזק מאוד לתקן את העיוות ההיסטורי הזה.

 

 

נכתב על ידי , 7/4/2011 14:56   בקטגוריות האמת שלא תיאמן, קשקשת וברברת  
41 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבו אלמוג ב-18/4/2011 10:37



120,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבו אלמוג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבו אלמוג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)