הבלוג של אבו אלמוג

אני לא יודע איך, כנראה דרך זה שאני חבר בפייסבוק (אבל גם בחיים!) של אמנון ז'קונט, הגעתי לאיזה קטע שנקרא "גיבור תרבות" שזה 'נבחרת' של אנשים שכותבים ביקורות ואמורים לקבל כל מיני דברים בחינם. לא ניכנס למה ואיך, אבל האתר עוד לא עלה לאוויר, ופועלים דרך הפייסבוק וממש מפוצצים אותי במליון הודעות ליום. אז כתבתי ביקורת על 'ברייטון רוק' ושלחתי להם במקום להעלות את זה כאן ולהשכיל אתכם, ושום דבר לא יצא מזה. אז עכשיו אכתוב ביקורת מה זה מגניבה על הסידרה החדשה של סטיבן שפילברג 'השמיים נופלים', ואפרסם אותה כאן, ואקשר משם, ונראה מה יהיה. קשים חייו של המכור למרחב הווירטואלי, עם כל משחקי הזהויות באתרים השונים וכל זה.

בקיצור אתמול הקיץ התחיל רשמית, כי היה אחד ביולי. המוח מתכבה אוטומטית, ולאט לאט עוברים למצב שבו לא ניתן לעכל שום דבר אינטלקטואלי יותר מסובך מ'היכל התהילה'. אז טלוויזיית קיץ היא בייחוד ריאליטי אצלי, וכרגע אני רואה 'היכל התהילה', 'כוכב נולד', 'חי בלהלהלהלנד', ו-'הדור הבא' למרות שזו סידרה לא משהו, והבנות שם נורא סתומות לטעמי, ולא באופן חינני, אבל ערוץ 25 ביס זה בחינם, אז לפעמים מעבירים, ואחרי שלוש ארבע שעות נורא מצטערים. המצב רק יחריף כשיפתחו את ערוץ הריאליטי של יס עם כל סדרות הטראש האמריקאיות כמו שעושים כל קיץ. אבל בנוסף לכל זה (אם זה אפשרי מבחינה אנושית) אני מוכן לתת צ'אנס לסידרה עלילתית כזאתי, עם אקשן וגיבורים יפים, וגיבורות חתיכות, וכל זה. אמריקאית כזו. לא מסובכת מדי. אבל מושקעת. אז ראיתי בערוצי הדרמה של יס את הפרק הראשון של 'השמים נופלים' ולא ממש נפלו עלי השמיים. למעשה את הפרק השני כבר לא אראה.

אז זה סטיבן שפילברג, וזה אמור להיות רציני, ואקשן ומושקע, אבל זה חרטא-ברטא. מי שאמור לסחוב את זה זה נוח ויילי, ששיחק את הרופא שהיה בן למשפחה עשירה באי. אר. איזה שלוש עשרה עונות. אז הפרצוף שלו מוכר, וגם נעים, אבל זה סוחב בערך חצי דקה. הבעייה עם הסדרה הזאת היא שאין בה שום דבר מקורי, שום דבר חדשני, הכל גנוב.

יש הבדל בין גנוב להומאז'. כשעושים הומאז' טוב, כמו בסרטים של טרנטינו, אז לוקחים רעיון או דימוי ויזואלי שהשתמשו בו בסרט אחד, שותלים אותו בהקשר קצת שונה, ועושים איתו משהו מקורי. והתוצאה היא בדרך כלל די סבבית, כי לוקח שנייה או שתיים עד שמזהים את הציטוט ונזכרים במקור, ואז רואים את הטוויסט ואז נורא נגנבים. אז ב"השמים נופלים" אין הומאז' - הכל גנוב. באמת! סצינת הפתיחה יצאה מ'טרמינייטור' אבל לא בצורה מוצלחת. אין שום דבר מקורי בעלילה שלא נראה במיליונת'לפים סרטים לפני כן. המפלצות נלקחו מעשרים סרטי מדע בדיוני אחרים, במיוחד מ'מלחמת העולמות' עם טום קרוז, הדמויות הן קלישאות הוליוודיות שפועלות בדיוק לפי המתכונת, מהגיבורים הראשיים ועד אחרונת דמויות המשנה, העלילה היא קלישאתית. על הסצינה הראשונה הייתי יכול לתת את כל העלילה של כל הפרק, מה, של כל הסדרה, עד הסוף. שהטינאייג'ר יתאהב בטינאייג'רית, הגיבור יתאהב ברופאה אבל לא יצא כלום כי הוא אבל על אשתו שכאילו נהרגה, אבל תשוב במפתיע בהמשך, שיהיה קונפליקט בינו לבין המפקד הרע, שיסתיים בזה שמאוחר מדי המפקד הרע יבין שהוא שגה, ואז יקריב את עצמו באופן הירואי, ושישמידו את החייזרים באמצעות איזה גדג'ט טכנולוגי שיושתל בחללית האם שלהם. זו שגנובה מ'היום השלישי'. וכמובן, הקונפליקט המרכזי - לא תאמינו. יחסי אב - בן. 

מה יש לאמריקאים האלה עם יחסי אב בן? כל סידרה וסידרה, מ'הסופרנוס' דרך 'דאלאס' ועד 'תיקים באפילה' בנויה על איזה קונפליקט בין אב לבנו. אם זה מתוחכם אז זה רב דורי (וגם הנכד או הסבא בעניין) או שיש איזה אח סורר, ואם זה לא מתוחכם אז זה סתם שני אנשים מעצבנים שרבים כל הזמן ואתה לא מבין למה. אז הם לא מתוחכמים שם ב'השמיים נופלים'. לדעתי זה התחיל אצל סטיינבק ב'קדמת עדן' שיותר מדי תסריטאים קראו, והפך לקלישאה. אבל אני לא סגור על זה. - נושא לפוסט עתידי נפרד - אבל חבר'ה, צאו מזה. יש עוד דברים בעולם. ואם אתם עושים את זה, תעשו את זה באופן חינני, בסבבי. אל תאכילו אותנו בכפית. זה לא טעים.

המסגרת היא המסגרת העתיקה של החייזרים באו והרגו את כולם ועכשיו צריך לשרוד. זה הגיע משנות החמישים, עם המלחמה הקרה, הגיע לשיא ב'שחר אדום' המבחיל של ג'ון מיליוס (אלוהים, כמה ש'השמים נופלים' חייב ל'שחר אדום', וראיתי רק פרק אחד...) ושרד איכשהו יותר מהמלחמה הקרה, והגיע עד ימינו. יש כמה דרכים לעשות את זה. ואפשר אפילו לעשות את זה טוב ומעניין, כמו סדרת הזומבים "המתים המהלכים" שהייתה בנויה על אותו קטע, אבל שם הגיבור היה דמות קצת יותר אפלה (הויילי הזה כולו מותק. מין פרופסור להיסטוריה, עם כל מיני ציטוטים. אחרי חמש דקות אתה צועק כבר לחייזרים ומגלה להם איפה הוא. שיתפסו אותו כבר ויגמרו עם זה) והיו שם כל מיני קונפליקטים מעניינים כמו זה שהסגן שלו דופק את אשתו כי חשב שהוא מת, והזומבים היו נורא מגעילים, לא כמו החייזרים האלה שנלקחו מאיזה מחסן תפאורות משומשות. סך הכל גם כן קטע אמריקאי די מטומטם אם חושבים על זה. תרדו מהקטע של אנחנו קטנים ומוקפים אויבים וכולם מסביבנו נורא משונים ורוצים להשמיד אותנו. אתם המעצמה הגדולה בעולם וכולם מפחדים מכם. באמת. אם כבר אז אנחנו, ישראל, קטנים ומוקפים אויבים וכו'. תנסו פעם להיות אומה של שבעה מליון ולא של מאתיים חמישים מליון ואז נדבר. אבל הם גם כנראה סובלים ממה שקרא לו אשכול תסביך 'שמשון דער נעבעכער', ואם כבר נעבעך אז זו המילה המדוייקת לתאר את נוח ויילי.

בקיצור, שווה להעביר עוד שעה עם היכל התהילה במקום הדבר הזה, ופייר בני אלבז סטאר. אני עוד אוהב אותו מימי 'גדי, אותך אני אוהב' שלדעתי זה השיר העברי הכי גאוני שנכתב אי פעם, וחבל שלא משמיעים אותו יותר ברדיו. שבת שלום.