הבלוג של אבו אלמוג

פוסט על ארבעה חמישה דברים לא קשורים.

* לפני שבוע בערך העליתי לכאן פוסט בו תהיתי האם האנשים שחוסלו ברפיח הם אכן אלו הקשורים לפיגוע באילת. בינתיים עבר שבוע, וגם דובר צה"ל הוציא גירסה רשמית, ולא פחות מידיעות אחרונות מעלה אותן שאלות שהעליתי אני, רק אחרי שהצטבר מידע רב נוסף וכמובן גם הרוגים נוספים משני הצדדים. מי שרוצה לקרוא ולהבין אז זו כתבה ממש מעולה של אורן פרסיקו בעין השביעית שדי סוקרת את העניין הזה. אז קיבלתי 189 תגובות רובן די עויינות, ולא הגיע לי, כי ידיעות שאל בדיוק אותן שאלות שאני שאלתי, ואותם לא מאשימים שהם ססססססססמולנים עוכרי ישראל וכל זה. אז אם כל זה נכון, יש לי חשש חמור שאנחנו במלחמת 'תראו ציפור' (ביטוי שמצאתי בטוויטר, לא זוכר מי הגאון), שנועדה כמעט במכוון ובמוצהר להסיט את תשומת הלב מהמחאה החברתית, כמו שמנסים להסיט את תשומת לבו של ילד קטן. הבעייה היא שבמלחמות יודעים איך להתחיל, אבל באיזה שהוא שלב זה יוצא משליטה. או שטיל פוגע איפה שלא צריך לפגוע ונהרגים הרבה אזרחים, או שפתאום מופז משמיע קולות וציפי מאגפת מימין ולא רוצים לצאת לפלפים, אז קצת מסלימים, או שיכולים לקרות כל מיני דברים, ואופס עצבנו את מצרים, ואופס פתאום חייבים להיכנס לעזה ופה ושם, שלא לדבר על כל המסכנים באמת שצריכים לשבת במקלטים, או אלו שסתם נהרגים. לא חראם?  

* ה'שיר בהמתנה' שלי הוא השיר האהוב עלי, "להיות אדם" של זוהר. ה'שיר בהמתנה' של ש' הוא השיר האהוב עליה "נצמדנו" של שלומוארצי. אני לא מסוגל לשמוע את שלומוארצי. היא לא מסוגלת לשמוע את זוהר. אני חושב שאני הבנאדם שמתקשר אליה הכי הרבה ושומע הכי הרבה את השיר כי בדרך כלל היא גם לא עונה לי. היא מתקשרת אלי אחת לכמה זמן כשהיא צריכה שאקנה משהו במכולת בדרך הבייתה. היום ענתה לי בתשובה למשהו, "באתי לעולם לא שאלו את פי", והבנתי שהשיר הזה מתגלגל לה בראש לאחר שהתקשרה אלי (באמת הייתה צריכה שאקנה משהו בדרך חזרה מלוטם). למה אנחנו עושים את זה אחד לשני? מה הפיתרון? שהשיר בהמתנה שלה יהיה של זוהר, ושלי של שלמה? ששנינו נבחר שירים שלא גורמים סבל אחד לשני? שנכיר זה בטעמו המוזיקלי של זה? שלא נתקשר אחד לשני? יועצי הנישואים שבין קוראי מתבקשים להביע דעתם.

* מתי כבר יאיר לפיד יעבור לפוליטיקה ונוכל לקרוא עליו בעמודים היותר שוליים של החדשות, ולא נצטרך לקבל את המניפסטים האלה בחוברת של שבת מדי שבוע? 

* בפוסט הקודם כתבתי ש'גדל, אשר, באך' לא יתורגם לעולם. יצאתי אידיוט, ואני נורא שמח על זה. ביום חמישי הייתי בזב"מ לבחור עטיפה לספר החדש ('רוח צפונית' והמעצב הוא אימרי זרטל וזו זכות גדולה!) וישבתי שם עם שרה ביח"צ כי אני נורא אוהב אותה, ואז ראיתי שמישהו באמת תירגם את 'GEB' והוא יוצא לאור בעברית ממש בשבועות הקרובים! לפני שמונה שנים ישבתי עם הילה בלום בזב"מ ודיברנו על זה שמתבשל תרגום, אבל ראיתי שזה לא קורה, וכבר הרמתי ידיים. אני לא יודע מה הביא לתרגום הזה, ואם זה אותו תרגום שדובר עליו (שמונה שנים זה זמן סביר לתרגום הספר הזה, אפילו מעט מהר מדי), אבל אני חושב שזו החדשה המו"לית הכי טובה ששמעתי בזמן האחרון, חוץ מזה שהספר שלי עוד מעט יוצא לאור. אבל אם אתם יכולים לקנות רק אחד אז תקנו את דאגלס הופשטטר. ואז תחסכו עוד קצת ותקנו גם את שלי.

* נסיים במשהו מוזר - 

"שלי תנצח, ותרכיב את הממשלה הסוציאל-דמוקרטית הראשונה זה עשורים רבים. או אז, שלי תבנה כאן ברית חדשה בין הממשלה ואזרחיה תוך התבססות על חזון הצדק החברתי והמוסרי של אבות הציונות ונביאי ישראל, במדינת מופת עתידית כזו, גם חלום השלום המלא עם שכנינו, שהיום מסונף רק לצד אחד של המפה הפוליטית, יהפוך לקונצנזוס. אז יודה השמאל הקיצוני בטעותו בבחינת 'מודה ועוזב ירוחם' ומציון תצא תורת הצדק והשלום". 

"אין בכוכב הלכת הזה שם דומה לשמו של סטלין. הוא מאיר כלפיד חירות זוהר, מתנופף כנס קרב של מיליוני עמלים בעולם כולו; הוא רועם כרעם, מזהיר את המעמדות הנידונים לכליה של בעלי עבדים ומנצלים... סטלין הוא לנין של היום! סטלין הוא מוחה וליבה של המפלגה! סטלין הוא נס של מיליוני בני אדם במלחמתם למען חיים טובים יותר." פראוודה, 19 בדצמבר 1939, מובא אצל ריצ'רד אוברי, 'הדיקטטורים', עמ' 106.

אז הקטע של הכותב הנכבד מטמקא עוד לא שם, אפילו די רחוק, אבל עוד מאמץ קטן וזה מגיע לזה. פולחן אישיות הוא פולחן אישיות, וההתייהרות על הניצחון העתידי, ופירותיו, נשמעת לי מה זה פולחן אישיותית. הכתיבה של האדון הנכבד מטמקא היא מגוחכת בעיני, ועברה את סף הלגיטימי, במיוחד כשהיא מתחילה בפסילתם של אחרים שהתרעמו על דברי יחימוביץ' לגבי הקונסנזוס של ההתנחלויות, כ"שמאל סהרורי". "סהרורי" הוא מי שחושב שיחימוביץ' תהיה ראש ממשלה אחרי הבחירות הבאות. איכשהו הסופרלטיבים האלה וההערצה הזו מתאימים יותר לסטלין ופחות ליחימוביץ'. יחימוביץ' היא עיתונאית שעברה לפוליטיקה, לא מילאה מעולם, ככל הידוע לי, תפקיד ניהולי כלשהו, אחת משישה מתמודדים בבחירות למפלגה שגודלה כיום שמונה מנדטים, ואשקרה כל הסופרלטיבים האלה גדולים עליה. אני רוצה לחשוב מה הייתה אומרת יחימוביץ' העיתונאית על קטע מסוג זה שהיה מפורסם על מישהו אחר. אז כל ה'תנצח בבחירות', וחזון הצדק החברתי והמוסרי של אבות הציונות ונביאי ישראל' ו'מדינת מופת' גדולים עליה בעשרה מספרים. כמיטב המסורת, מי מבין ננסי העבודה שינצח, יתמודד על הכבוד לקבל משרד 'חברתי' בממשלת ציפי או ביבי. מה שלא יהיה רע, אני חושב, כי אני חושב שהיא צריכה להוכיח עצמה קודם בתפקיד שר הרווחה או שר הקליטה לפני שתבקש את אמוני למשהו רציני יותר. אני מקווה שגם היא יודעת את זה ושהשתן לא עלה לה לראש. אם היא מאפשרת למישהו ממקורביה לכתוב עליה את הדברים האלה, אז כנראה שיש שם בעייה. וזו עוד סיבה לא לבחור בה.

שבוע טוב.