הבלוג של אבו אלמוג

בהכל אשם רועי רוטמן. הוא דווקא בחור טוב, עורך דין, שכותב בלוג - מזכיר לי מישהו - ואפילו בלוג חכם ומצחיק לפעמים, שמאיר את הדברים מנקודת ראות משפטית מאוד מעניינת. אז איכשהו (דרך שיר דמע, שתהיה בריאה), הגעתי לפוסט הזה שלו, שבו הוא מתלונן על ניסוח של ידיעה באתר חדשות שנקרא "הקול היהודי", לפיה פלסטינים הטרידו נערות יהודיות, ואפילו "נשים נשואות". לדעת רוטמן הבעייה בזה היא ש"כידוע, נשים נשואות הן קניינם של בעליהן, ועל כן פגיעה בהן חמורה הרבה יותר מאשר פגיעה בנערות שאינן נשואות עדיין, ואשר ביחס לווגינה שלהן יש לציבור התושבים זכויות חוזיות בלבד." את הפוסט עצמו חובה לקרוא, כי הוא מאיר עיניים, וגם את ההתכתבות שלי עם רוטמן בטוקבקים. אבל כתוצאה מכך נחשפתי לאתר "הקול היהודי". בימים שכתיקונם אני נמנע מלגלוש לשם בעצת הרופא הכללי שלי, הפסיכיאטר שלי, הרוקח שלי ועורך דיני, אבל בימים אלו כדי שהשתן של המחאה החברתית לא יעלה לי לראש, אני מציץ שם לפעמים, כדי להיזכר שלא הכל דפניליף, ושיש שם בחוץ עוד כל מיני. מין נחיתה כואבת על קרקע המציאות.

השבוע, למשל, ריאיינו באתר פעיל של "ארגון להבה" (מי שזה מאוד מעניין אותו יריץ "ארגון להבה" בגוגל ויראה מה זה) שמספר על עלילותיו בהצלת בנות ישראל, דתיות לאומיות, שמזדיינות עם ערבים שהן פוגשות בשירות הלאומי. זו תופעה של ממש, לפי אותו פעיל, המכונה "הקוסם", במספרים גדולים מאוד, ובכל רגע נתון יש עשרות בנות שמטופלות על ידי האירגון.

האמת היא שעל הדתיות לאומיות אני לא מתפלא, אלה מופקרות אחת אחת. לא כמו החרדיות, שלפי הכתבה פוגשות בדרך כלל ערבים במקום העבודה, אלו בחורות שבמקום אתם יודעים, בת מלך כבודה פנימה, להישאר בבית, להתחתן עם בן תורה, ולהשתמש בוואגינה הכשרה כדרך המלך אל הרחם היהודי כדי לעשות ילדים יהודים כשרים, החליטו ללכת לעשות שירות לאומי בכל מיני מקומות שיש בהן ערבים, כמו מד"א והמשטרה ובתי חולים (תמונה מאוד יפה בידיעה של שני מתנדבים ערבים בבית החולים מאייר לילדים בחיפה, פרצופים צעירים, יפים, קורנים. חבר'ה מתנדבים, אם אתם קוראים את הפוסט הזה ומבינים שזה אתם בתמונה, תרימו טלפון. אולי יש משהו נחמד שאפשר לעשות עם פרסום התמונה שלכם בהקשרים האלה. עורכי דין יכולים לחשוב על כל מיני דברים, אתם יודעים), ופייר, אם כבר בחורה כאילו החליטה להיות מופקרת עד כדי כך, אז הצעד הבא זה לפתוח ת'רגליים לכל ערבי מזדמן. גרועות מהן רק החיילות, אבל אתם יודעים חיילות זה זונות. זה ידוע לכל. זה למה שבת ישראל כשרה לא תתגייס.

אבל כאילו אני מכיר דתיות לאומיות. לא ניכנס להכללות, אבל רוב אלו שאני מכיר ממש ממש מסתייגות מערבים, ומסתייגות זה מילה עדינה, כדי לא להעליב. למשל הדתיות לאומיות שאני מכיר מאשחר שזה יישוב שבשביל לגור בו צריך להיות עם זיקה יהודית וציונית, לא היו מסתכלות על ערבי ממטר, שלא לדבר על כל השישו ושמחו. וזה גם אם הוא מאוד מאוד שרמנטי. אז איך זה מסתדר?

אז יש בעייה או אין בעייה? הוואגינה היהודית היא ליהודים בלבד, או שגם ערבים חודרים? מה האמפיריקה? האם יש "עשרות בכל רגע נתון"? האמת, אני יש לי בעייה עם הנתונים של הקוסם מארגון להבה. לא בגלל שהוא שקרן חלילה, אני לא מכיר אותו, וחזקה על יהודי כשר שהוא מדבר אמת. אלא בגלל שיש לי בעייה עם נתונים לא רשמיים מארגון עם אג'נדה פוליטית. כזה אני, ספקן מטבעי. אז כאילו הנתונים הכי רשמיים שאני מכיר הם של הלמ"ס. גם זו בעייה כמו שמי שקורא את הבלוג הזה יודע, ויש פוסטים ארוכים ומשעממים שמנתחים את הנתונים של הלמ"ס ומגיעים למסקנות כמו המסקנה שדרוזים מתחתנים בשלשות. אבל עדיין מילה של הלמ"ס עדיפה לי על זו של הקוסם, ועם הקוסם הסליחה.

כאן אנחנו מגיעים כמובן לתזה. טוב, לא להפסיק לקרוא. אנחנו באמפיריקה ולא בתיאוריה, מה שאומר שזה יהיה מובן יחסית. אבל האמפיריקה שברה אותי. לפני שבוע בערך, אחרי שכבר שלחתי את הטיוטה למנחה, הלמ"ס הואילה לעשות דבר שלא עשתה מיום קום המדינה ופירסמה נתונים לגבי נישואי תערובת, רק בשביל לשבור לי את המילה שיש קשר השתקה ולא מפרסמים את הנתונים האלה. האמת - ידעתי שאיך שאגיש את הטיוטה יקרה משהו אמפירי שיהרוס לי את כל בניין הקלפים התיאורטי. קיוויתי שזו תהיה קבלה של חוק נישואים אזרחיים, מה שהיה סותם את הגולל סופית על התזה, אבל זה כנראה לא יקרה כי יש גבול לכל תעלול. אז זה הפרסום של הנתונים על ידי הלמ"ס שרק דופק את האמפיריקה שלי בשוליים, ואפשר לתקן ולהתאים. הנתונים הם מאוד מעניינים, ואני יכול לכתוב כאן פוסט של עשרים עמודים שמנתח אותם, אבל אני אחסוך לכם את זה. מספיק שאני מעניש את המנחים שלי שיצטרכו לקרוא את זה. דרך אגב הבחורה שעונה לטלפון במרכז המידע של הלמ"ס היא אוצר אמיתי ומאוד עזרה לי, ברצינות, ואני חושב שכדאי כחלק מהמאבק החברתי לדרוש גם להעלות לה את המשכורת.

כמובן שמספר היהודיות הנישאות לערבים הוא לא אינדיקציה מוחלטת. כי יכול להיות שהן מזדיינות, נהנות, ואז חוזרות הבייתה למרק העוף של אמא. אבל הנרטיב של המסתייגים מיחסים של יהודיות וערבים הוא עד כמה שהבנתי שהיא מגיעה אחריו לכפר, מתחתנת איתו, ויולדת לו ילדים ערבים מהווגינה היהודית, ואפילו בכתבה יש תמונה של בחורה עם רעלה ומתחתיה הכיתוב "כמה בנות שירות סיימו עם מראה כזה", אבל לא כתוב בתמונה אם היא צולמה בטייבה או בבית שמש. אז יש כאן איזו אינדיקציה. אם יש נאמר, מאתיים זוגות כאלה בשנה זו אינדיקציה לבעייה שונה מאם יש אלפיים זוגות כאלה בשנה, וכיוצא בזה.

אז בין 2000 ל-2009 כמה יהודיות התחתנו עם ערבים? בואו נחשוב. אם יש עשרות בכל רגע נתון, אז בואו נאמר שיש אלף זוגות כאלה בשנה. חמש מאות הצליח הקוסם להציל. מאתיים נפרדו בעצמם ורק מאה התחתנו. אז בעשור הראשון של שנות האלפיים אנחנו עומדים על פלוס מינוס אלף זוגות?

המספר האמיתי הוא 74. בעשור האחרון התחתנו 74 זוגות של ערבי עם יהודיה. זה משהו כמו פחות משמונה ואגינות יהודיות מחוללות לשנה בממוצע.

כמובן שיש בעייה עם הנתונים האלה, שמוסרים רק מידע לגבי מי שהתחתנה מחוץ לבית דין דתי, בחוץ לארץ, מה שמשאיר את האופציה שיש רבות שמתאסלמות ואז מתחתנות בבית דין דתי ונכנסות לסטטיסטיקה של נישואים בין מוסלמים, ואת זה קצת פחות אפשר לדעת. אבל עדיין, זה נותן איזה מידע על ההיקף של 'הבעייה'. אגב, מספר היהודים שהתחתנו עם ערביה הם באותה התקופה הוא 11, מה שמראה שהגישה של בני להב"ה לגבי טוהר הואגינה היהודית נתקלת בתמונת ראי של גישה דומה מהצד השני, המקדשת את טוהר הואגינה הערביה. די עצוב. ובכל אופן אני גאה בזה שלמרות מספרם הקטן מאוד, בין מכרי הקרובים שני זוגות מעורבים נשואים כדת משה וישמעאל, יהודי וערביה, ויהודי וערבי, אופציה שלא נכנסת לטבלה היפה של הלמ"ס ובכל אופן קיימת בשטח, מה שמראה שהנתונים אולי קצת חלקיים.

אז ההיקף הוא לא משהו, למעשה יחסית למאות אלפי הזוגות שהתחתנו בעשור הזה, זה מספר זניח מעבר לגבול השגיאה הסטטיסטית. מה שאומר שהקוסם הוא באמת קוסם, ותראו כמה נפשות הוא הציל, וכל הכבוד לארגון להבה, והצלחתם היא הצלחתנו!

כשאלמוג, זו שאני אבו שלה, התחילה ללמוד בבית הספר "גליל" המעורב יהודים וערבים, רבים מקרובי ומכרי שאלו אותי "ומה תעשה אם היא תצא עם ערבי"? זכרו, לא מדובר בפצצה הבלונדינית הקורנת בת ה-15 שהיא היום, אלא בפספוסית בת 6, שבנים לא ממש עניינו אותה. אבל השאלה הראתה על דאגה אמיתית, שלמרות שאני הכבשה השחורה השמאלנית והחילונית הגרועה ביותר במשפחה שבחלקה הגדול שומרת על מצוות אבותינו האדמו"רים מסטרעטין, עדיין אתם יודעים, הבת שלי יהודיה, כאילו, ולך תדע אם לא תטמא את דם הסטרעטינים הקדוש באיזה סח'נינאי ישמעלי רחמנא ליצלן, מה שחינוך טוב אמור למנוע, ולא לעודד. אז הייתי מביט לבחור בעיניים, טופח על כתפו, ואומר - "לא נורא. העיקר שלא תצא עם דוס."