נכון שהבטחתי לכתוב על זובידאת ורקפת, ויצא פוסט ארוך ודי משעמם וגנזתי אותו. ביום שישי אני טס לצרפת, אז יהיה פוסט פרידה ביום חמישי. טוב, כולה שבוע, אבל אני לא מתכוון להיות און ליין.
היום הייתי בזמורה ביתן לישיבת יח"צ ושיווק של הספר החדש. אז הוא הולך להיות על המדפים מתי שהוא בין ראש השנה ליום כיפור, ומי שאוהב את הכתיבה שלי כאן יאהב גם אותו.
להיות יחצ"ן שלי זה די סיוט, ואני יודע את זה. לא אפרט אבל מטפלות בי בהוצאה כמה נשים די מאממות, והכי בעולם זו שרה שאנחנו כבר ספר רביעי ביחד, ואני כל כך מעריץ את העבודה שלה שאני חייב לכתוב את זה כאן. כתבתי גם שיר פעם -
תודה לך הו שרה ברהום
ותרשי לי לשאת כאן נאום
מעגנון ועד עוז
כך אעיזה לרמוז
בלי יחצ"ן לא היו שווים כלום
זו האמת. בעולמנו הקפיטליסטי האכזר אני יכול לכתוב את יצירת המופת העל זמנית של דורנו (טוב, הספר שלי די רחוק מזה, אבל מי שאוהב ספרי מתח ישראלים, אז כאילו זה זה), ובלי מישהו שישווק וימכור כמו שצריך, אז זה יירקב במחסנים של ההוצאה, כמו עץ שנופל ביער ריק מאדם, ואיש אינו יודע ואיש אינו שומע.
אחרי כן לקחו אותי לאימרי לראות את הטאצ'ים האחרונים של הכריכה. היו כל מיני רעיונות בהתחלה, ובאתי אל ההוצאה לפני כמה שבועות עם איזה ציור של פופ ארט יפני שהיה צריך לקנות את הזכויות ובסוף זה לא הסתדר, אז אימרי, המעצב, הפעיל את בלוטות הכישרון, ועשה סקיצות כאלה ואחרות ובסוף יצא משהו ממש מדהים. אני אוהב לראות אדם עושה את מה שהוא טוב בו, אז ישבתי שם כמו מהופנט כשהוא משחק עם הפונטים ועם ההצללות ועם הגודל של האותיות. מישהו כבר העיר שהאותיות בשם שלי גדולות הרבה יותר מהשם של הספר. זה מאוד מלטף את האגו. מקווה שזה יעבוד...
אחרי שאני מוריד את זה ואת התזה מהשולחן, אז נותר די חור בחיי. אז או שאעבור לשלושה פוסטים ביום, או שאתיישב בצורה רצינית על הרומן הגדול על חיי דאהר אל עומר (רוברט דה נירו כבר חתם לתפקיד הראשי. מחפשים מישהו שישחק את דאהר הצעיר, בסצינות של הפלאש בק. עוד לא יודעים בדיוק מה לעשות עם הזומבים. נטלי פורטמן סגורה לתפקיד פאוזיה. דביר בנדק הוא אל-ג'זאר, כי היום אין סרט בלי דביר בנדק. אני עובד על התסריט והספר בו זמנית.) האמת שממש אתמול נולדו שני פרויקטים די מאממים בשיתוף פעולה עם שני אנשים שאני מאוד אוהב. אבל כרגע המדובר בדיבורים ועוד דיבורים, וכשיהיה משהו רציני אז כבר נודיע לעולם. אה... יש גם את האופציה שאני אקח ברצינות את העבודה שלי כעורך דין בעפולה. נראה.
אז זאת הכריכה למי שמעוניין. כשהספר ממש יצא יהיו כאן כל מיני פוסטים נוספים, כי אני חושב שזה מעניין לתעד את כל התהליכים שעובר ספר שיוצא לאור. אם יש מישהו שזה לא מעניין אותו אז חבל, כי זה הולך להיות אישיו די מרכזי בחיים שלי בכמה שבועות הקרובים.
גאון האימרי, לא? יש בעטיפה הזאת כל כך הרבה דברים שמתקשרים עם הספר בכל כך הרבה רבדים... וזה גם ממש תופס את העין. אני ממש אופטימי הפעם. טוב. אנ'לא אנג'ס יותר. לילה טוב לכולם. פוסט לקראת היציאה לחו"ל יהיה כאן בחמישי או אפילו רביעי בערב. זה צפוי להיות דביק במיוחד כי אני יוצא לחגוג עשרים שנה לנישואים שלי. הכינו את הממחטות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
