הבלוג של אבו אלמוג

הבלוג הזה נפתח ב-1.11.2009. לפני שנה כתבתי כאן איזה סיכומון קטן בנסיבות דרמטיות - ערב יציאה לשירות המילואים האחרון שלי. מכיוון שאני הולך כאן בעקבות מורי ורבי, מדריכי בנבכי הישרא ובחור טוב באופן כללי טליק, אז החלטתי לתת פוסט סיכום מדי שנה.

מה היה לנו כאן? השנה הסתמנה בעיקר במירוץ ההזוי לוועדת הקליטה באשחר שתואר באחת התגובות כאן כמרוץ ההזוי ביותר בבחירות כלשהן מאז מסע הבחירות של האנטר ס. תומפסון בשנת 1970 לשריף של אספן בקולורדו. (תומפסון - אני עפר לרגליו, לא מתיימר להתקרב) חוץ מזה שום דבר מיוחד - צבא הגנה לישראל ויתר על שירותי, חגגתי בצרפת 20 שנה לנישואים, פירסמתי ספר. עולם כמנהגו נוהג, סדנא דארעא חד הוא.

אם מישהו ישאל אותי באופן פרטי באיזה אירועים התאפיינה השנה שבין נובמבר 2010 לנובמבר 2011, אענה בשלושה ארבעה אירועים, אחד מהם לפחות די דרמטי מבחינתי, שאף אחד מהם לא נכנס כאן לבלוג, ומי שאינו מכיר אותי מחוץ לעולם הווירטואלי אינו יודע עליהם דבר. זה אומר משהו על הכתיבה שלי כאן. פעם פעמיים גלשתי לנושאים אישיים. במיוחד כדי להחניף לאחותי, כי היא חותמת עכשיו על הצ'ק של המשכורת שלי.

הייתי פעמיים בעמוד הראשון בפוסטים המומלצים. פעמיים בפוסטים פוליטיים. פעם בירכתי את אחי הערבים לרגל האביב הערבי, ופעם תהיתי האם אכן המיני מלחמה שסידרו לנו קצת אחרי הפיגוע באילת ממש כוונה למקום הנכון והייתה הכרחית. שני הפוסטים הם לא מי יודע מה מיטב הכתיבה הפוליטית שלי. אני חושד שהמקרה השני הייתה קצת פרובוקציה של המערכת של ישראבלוג שאין לי מושג מיהם. זה הביא כ-200 תגובות (ושלושת אלפים צפיות) רובן זועמות. היום ברור שבאמת עבדו עלינו, ולרוב השאלות ששאלתי באמת התשובה הייתה מה שחשדתי. הייתי יכול לעשות פולואפ עם פוסט אמרתי לכם היסטרי, אבל יוסי גורביץ' כתב פוסט מקיף, ולמרות שיש לי חשבון איתו כי הוא ירד על אבא שלי באיזה פוסט על הוויקיפדיה, אני עדיין חושב שהבלוג שלו בסדר.

הלוגו עבר כמה שינויים. זה התחיל ב"אוהב לכתוב, מקווה שאתם אוהבים לקרוא" החלבי משהו, המשיך ל"פוסט ציונות וסוציאליזם בעקבות משנתו של דאהר", המשדר עזוז וגבורה, ובתקופת הבחירות היה גם "כאן אני עומד, איני יכול אחרת" שקבלו רמז - לא ססמת בחירות משהו. אל תנסו. "טיפקאנו וטיילר טו" עובד יותר טוב, וגם "ביבי טוב ליהודים". אז חזרתי לדאהר.

אז אני מפנה לכמה פוסטים שיצאו השנה - ומי שהפסיד מוזמן להשלים.

* התגלות מוסיקלית מוזרה שהייתה לי בנסיעה ליד דיר חנא. אחד הפוסטים היחידים שלי שאין עליו שום תגובה. כנראה אנשים לא ידעו איך לאכול את זה. אני חושב שזה הדבר הטוב ביותר שיצא ממקלדתי אי פעם, כולל כל ששת ספרי, הסיכומים המאממים בעניין של ההוא, וכרוז מס' 5 במרוץ הבחירות לוועדת הקליטה באשחר. אבל חוץ מרומן האימה הפורנוגרפי על דאהר, והאמת היא שאני שובר את הראש איך לשלב לפחות חלקים מהטקסט הזה ברומן.

* איזה חתיכת עבודה הבנאדם.- תרגום שלי לשייקספיר, שלווה בקליפ של ריצ'רד אי. גראנט מקריא את הטקסט המקורי מתוך הסיום של וית'נייל ואני. לפעמים, כשהעולם רע אלי, אני מזמזם את זה לעצמי בשקט, ונרגע.

* מדרכות סח'נין - פוסט בסדר, אבל התגובות עושות את זה.

* אליל האלילים סלבוי ז'יז'ק בעצמו אישר לי לתרגם מאמר שלו. טוב, זה לא הוא אישית אלא מישהי בגארדיאן שהייתה איתי בקשרי מייל, אבל עדיין מאמר די סבבי, ואני מסכים כמעט עם כל מילה. 

אז מה? אז האמת היא שאני כותב בבת אחת כמה דברים. אני אמור לשלוח את התיקונים של התזה עד ה-25.11 כדי שג' יקרא אותם במטוס, ויאשר לי להגיש נוסח סופי. יש את רומן האימה הפורנוגרפי על דאהר והזומבים, שהגיע כבר לחמש מאות עמודים, ונמצא בערך בשליש העלילה, יש ספר ילדים שאני כותב יחד עם מאיירת. יש ויקיפדיה וטוויטר ושטויות. אז אם אני מוציא כאן פוסט פעם ביום או פעם ביומיים, זה סימן שנתקלתי במשבר חמור בכל שאר הפרוייקטים, ואתם מוזמנים לדאוג.

בימים האחרונים שמתי כאן מונה שמראה מאיזה ארצות מגיעים, אז סין זה השחר האדום, וזה סבבה, ופחות או יותר בגללו שמתי את המונה שכולם ידעו שיש לי קוראים בסין. בקליפורניה יש לי את אבו קרן, בדטרויט את אבו יניב, ובאטלנטה את אורי ר. שאין לי מושג איזה אבו הוא. אבל מאיפה מגיעים כל השאר. מי לעזאזל קורא אותי בצרפת, בצ'כיה, ובכל הארצות האירופיות האלה? אם אני מכיר אתכם, תנו סימן. גם אם לא, נחמד לדעת מי אתם.

בכלל, אשמח לפידבק שיעזור לשפר את הבלוג. אני יודע שגם בשנה שעברה ביקשתי, ולא יישמתי שום דבר. אבל גם השנה אני מבקש, ולא מתכוון ליישם שום דבר. תרצו תקראו, לא תרצו לא תקראו. עובדה שזה עובד כי המספר של הקוראים שלי גדל ב-150 אחוז השנה.

יש לי עכשיו פגישה עם המאיירת, שיצרה קשר תוך כדי שאני כותב את הפוסט. אז אני חייב לרוץ, ורק שתדעו שבאופן כללי אני נורא אוהב את כולכם, ומזל טוב לאבו אבשלום אתה יודע על מה ובקרוב כולם ידעו, ובכלל שיהיה בסבבה.

ביי!