הבלוג של אבו אלמוג

יש את הקטע של השאלונים בפייסבוק. שאפשר ממש לעשות סקר עם שאלה אמריקאית אחת והחברים שלך עונים, ורואים בסוף איזה תשובה קיבלה הכי הרבה לייקים. ניסיתי פעם אחת, ושאלתי מה יותר דוחה הטור של שלומוארצי או הטור של יאיר לפיד בסוף השבוע בידיעות. רק מלכה ענתה לי ואני גם לא זוכר מה היא ענתה. אבל לשאלון של הארץ יש הרבה יותר מתעניינים. אני חבר של הארץ, אז העיתון מספר לי מה הכותרת, מראה לי את הקריקטורה היומית של ערן וולקובסקי וגם שואל אותי שאלות - חייב להכניס למרות שלא קשור, מי שעוד לא מנוי על עוזי וייל בפייסבוק שיעשה את זה מהר - טוב, בקיצור, לפני כמה ימים הארץ שאל אותי את השאלה הבאה -

מיזם הנישואין של רבני צהר ייסגר בשל עימות עם הרב לשירותי דת:

* הגיע הזמן, יש רק דרך אחת לקדם חתונה אורתודוכסית.

* לא נעים לא נורא זה בסך הכל טקס ובכל מקרה נרשמים ברבנות.

* עצוב מאוד, שלב נוסף בדרך להדרדרות של ישראל למדינת הלכה.

* בושה, מבחינתי יש להתחתן מעכשיו רק בטקס רפורמי או בקפריסין.

אז מבחינתי אף תשובה לא נכונה, אבל אני גם חייב לכתוב קצת על צהר.

אז מה שצהר עשו מבחינת הנישואים זה להבטיח לזוג חתונה שקצת יותר קרובה למה שהם היו מתכננים בעצמם, ז"א עם רב שנפגש ובונה עם הזוג טקס נישואים משמעותי יותר לזוג, על בסיס ההלכה, ו"הדרכת כלות" נורמלית, ז"א שהקטע שאיזה פוסט דוקטורנטית בביולוגיה מולקולרית הולכת לרשום וי ולשים חותמת בפתק, ואיזה רבנית ממאה שערים מספרת לה שאם לא תלך למקווה אז יצאו לה ילדים מפגרים, כבר לא יקרה, והוא מוחלף ב"מפגש שנערך באווירה חמה ופתוחה תוך לימוד משותף חווייתי ומעמיק" או משהו כזה.

וחוץ מזה צהר עושים הרבה בשביל למנוע כמה מהתופעות הדוחות באמת בנישואים ברבנות, כמו שהרב יגיע בזמן, יערוך רק חופה אחת בערב, ולא ייקח עליה תמורה. נגמרה המעטפה המיוזעת שהאב של הכלה דוחף לרב בין חתימת הכתובה לבין החופה, והרב סופר אל מול עיני בני הזוג. נגמר הרב ששר את כל הברכות בספיד כדי להספיק לחתונה הבאה ולזו שאחריה, או מגיע באיחור משמעותי כי זו החתונה הרביעית שלו באותו ערב, ובכל מקום הוא התעכב רק קצת.

זה בכלל מעלה את השאלה, שלא קשורה, ותיכף נחזור לרבנים, מה הקטע של לאחר לחופה. למה אם בהזמנה כתוב "חופה בשמונה וחצי" אז הזוג המאושר מגיע בעשר וחצי לכל המוקדם? כאילו, מה יש להם לעשות באותו יום שיותר חשוב מהחופה? אני בחתונה שלי הגעתי שעתיים קודם, בדקתי שהכל טוב ושסידורי הפרחים במקום, והעוגה הגיעה, והדי ג'יי במקום, קיבלתי את פני האורחים בכניסה. אבל זה רק אני. טוב, יש לנו רבנים לרדת עליהם, אז נמשיך הלאה.

אז מה שצהר עושים זה לעשות לזוגות חתונה קצת יותר אנושית, וקצת יותר מודרנית, וקצת פחות דוחה, וזה יופי. אבל זה לא פותר שום דבר מהבעייה העיקרית.

נתחיל בזה שצהר עושים חתונה לפי ההלכה. אז המדובר באקט קנייני, ושום דבר שיעשו, גם אם יתייצבו כמו שעון שווייצרי בזמן, ויכינו את החתן והכלה יופי יופי, לא ישנה את זה. אבל להרבה מאוד אנשים זה לא ממש איכפת, הרבה מאוד אנשים לא יודעים או לא מבינים את המשמעות הסמלית המורכבת של כל השלבים בחתונה. ואם גם מגיע רב מצהר, ומסדר טקס שנשמע קצת יותר מודרני, ומדבר בלשון בני אדם, ובדרך כלל גם נוטף דבש, אז זה הופך את העניין להרבה יותר נסבל. 

אבל הטוויסט מתקבל כשחושבים על זה שלא הכל מתחיל ונגמר בחופה. מה לעשות שאחוז סטטיסטי מסויים, ודי גבוה, מהחופות נגמר בגירושים? ואז - מי שהתחתן בחתונה אורתודוכסית (וגם מי שלא...!) צריך להגיע לרבנות. ושם לא יישב רב מצהר, בדרך כלל, אלא שלושה דיינים, שלא בחרת, ולא ישבת איתם לפני ללימוד משותף ולתכנון הגירושים, ואתה מקבל את מלוא החופן של המשפט העברי הפטריארכלי והארכאי שהם מחילים, כולל כל הכיף של אישה מורדת, עוברת על דת משה / דת יהודית, אסורה לבעלה ובועלה וכל הווג'יראס. גם אם את הקידושין ערך רב צעיר, מודרני ונחמד, שהקהה את החוד הקשה של דיני האישות של המשפט העברי בנקודת הכניסה, תקבל את המנה המלאה בנקודת היציאה. אז בנקודה הזו צריך להיות מאוד אופטימי בשביל ללכת לרב מצהר ולחשוב שבזה סיימת את ענייניך עם הרבנות בצורה הנעימה והכיפית שהחברים מצהר עושים את זה. מהבחינה הזו, עדיף להבין בנקודת הכניסה מה יקרה בנקודת היציאה, וכאן הרבנים מצהר עושים קצת שירות דב לנעזרים בשירותיהם, אבל זו רק דעתי. ייתכן שבכל מקרה עדיף טקס נישואים סבבי עם רב צהר נחמד, כדי שלפחות החלק הזה בקשר יהיה עם זכרונות טובים. לא יודע.

אבל צריך לזכור ולהדגיש - התחתנת עם רב צהר - כל הכבוד לך ולרב. נכנסת למערכת. נקודת היציאה היא אך ורק דרך הרבנות. זה לא שאם התחנת בנישואים אזרחיים בקפריסין, או אצל יאיר לפיד או אברי גלעד יש לך ממש אופציה לנקודת יציאה אחרת, כי אז הזיווג השני של האישה יהיה חשוד בממזרות, ואם אתם ממש רוצים לצאת בסדר, והישראלי המצוי רוצה לצאת בסדר, אז צריך לעבור קצת דרך הרבנות בשביל 'גט לחומרא' או מה שזה לא יהיה. וכאן בדיוק הבעייה שלי עם צהר. כי הם הופכים את ההסדר הבלתי נסבל, והבלתי ראוי, שכופה נישואים דתיים פטריארכלים על ציבור חילוני שוויוני, לקצת יותר נסבל. ומהבחינה הזו אין לי בעייה עם המשרד לשירותי דת, בקטע המרכסיסטי של "כמה שיהיה יותר רע יהיה יותר טוב בסוף". התזה שלי אומרת שנתקענו עם הנישואים הדתיים בישראל פחות או יותר לנצח, אבל אני תמיד אשמח להתבדות. ואם לא תהיה את האופציה לקבל את המאלחש הקל של רבני צהר שמקל קצת על הכניסה למערכת, וכבר בנקודה הזו אנשים ייפגשו עם מלוא המשמעות של הנישואים הדתיים, מבחינתי זה סבבה.

אני בדרך לכותל לבר מצווה של אדר. אני מקווה שהתפילה הכנה שלי היום תכפר על כל חטא שחטאתי בכתיבת הפוסט הזה, אמן כן יהי רצון!